סגן נשיא ארצות הברית, ג׳יי די ואנס, בוחן אפשרות לקיים שיחות ישירות עם בכיר במערכת הביטחון האיראנית, בניסיון למצוא מוצא דיפלומטי למלחמה האזורית שפתחו ארצות הברית וישראל נגד איראן ב-28 בפברואר.
על פי דיווח שפורסם ביום רביעי בעיתון ״וול סטריט ג׳ורנל״, הנשיא דונלד טראמפ הסמיך את ואנס לחדש את המגעים לסיום הלחימה, לאחר שבבית הלבן זיהו את התמשכות המלחמה והשלכותיה הכלכליות כגורם מרכזי לתבוסה הקשה שספגה המפלגה הרפובליקנית בבחירות האמצע שנערכו בשבוע שעבר.
מהלך זה מציב את ואנס בחזית המאמצים הדיפלומטיים של וושינגטון, תוך שהוא דוחק הצידה את שליחי הבית הלבן סטיב וויטקוף וג׳ארד קושנר.
חילוקי דעות בוושינגטון
הדיווח חושף מתחים פנימיים בצמרת הממשל האמריקני באשר לניהול המערכה מול טהראן.
בעוד טראמפ תומך בחידוש הערוץ הדיפלומטי, גורמים אמריקנים מסרו כי בשיחות סגורות הוא מתח ביקורת חריפה על מזכר ההבנות שנחתם בחודש יוני בתיווכו של ואנס, וכינה אותו טעות שאפשרה לאיראן להתאושש ולהזרים הכנסות מייצוא נפט.
במקביל, מזכיר המדינה מרקו רוביו וראש סגל הבית הלבן סטיבן מילר דוחפים להמשך המצור הכלכלי והימי על איראן עד לכניעתה.
בניגוד לרוביו ולמזכיר ההגנה פיט הגסת׳, שממשיכים להגן על ההחלטה לצאת למלחמה, ואנס הטיל בפומבי את האחריות להפסדים בקלפי על העימות המתמשך, ובחר לקחת הימור פוליטי משמעותי כשהפך לפנים של המהלך הדיפלומטי.
טענות לניצחון מוחלט
למרות ההכרה במחיר הפוליטי הכבד, טראמפ המשיך להציג קו ניצי בנאום שנשא ביום רביעי בבית העלמין הלאומי ארלינגטון לרגל יום הווטרנים.
טראמפ טען כי ארצות הברית כבר ניצחה במלחמה, אך הבהיר כי אינו מעוניין לסגת לפני השגת ״ניצחון מוחלט״ ולא ״ניצחון של 93 אחוזים״.
הנשיא האמריקני חזר על הבטחתו, שאותה הוא משמיע מזה חודשים, כי העימות יסתיים בקרוב ויהפוך את העולם לבטוח יותר, תוך שהוא מאשים את טהראן בניהול מלחמה נגד וושינגטון מאז 1979 וטוען כי התקיפות נועדו לבלום את יכולתה לפתח נשק גרעיני.
על פי נתוני הפנטגון העדכניים, המלחמה גבתה עד כה את חייהם של 23 חיילים אמריקנים והביאה לפציעתם של מאות נוספים.
תנאי ההנהגה האיראנית
בטהראן דחו על הסף את הדיווחים על פריצת דרך דיפלומטית. מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, מוחסן רזאי, הבהיר כי אין כל תוכנית להיפגש עם ואנס, ובראיון לערוץ הלבנוני ״אל-מיאדין״ ביום רביעי הכחיש קיום משא ומתן ישיר עם ארצות הברית.
רזאי הגדיר את השמועות על שיחות בקטר כשקרים שנועדו להקל על הלחץ הכלכלי בוושינגטון ולהוריד את מחירי הנפט העולמיים, והדגיש כי תוכנית הגרעין האיראנית אינה עומדת לדיון אפילו מול מתווכים, שכן ארצו נחושה לשמור על החומר המועשר לצורך פיתוח ספינות וצוללות המונעות באנרגיה גרעינית.
לדבריו, המסרים האמריקניים שהועברו לטהראן היו מעורפלים ומטעים, ואיראן דורשת מענה ברור לשבעת תנאי היסוד שלה כתנאי לפתיחת מצר הורמוז, ובהם הסרת הסנקציות והמצור, תשלום פיצויים, נסיגת הכוחות הישראליים מלבנון והפסקת המלחמה בכל החזיתות.
רזאי אף איים כי כל תקיפה אמריקנית נוספת תגרור תגובה נגד בסיסים קרובים ורחוקים של ארצות הברית, לרבות בסיסים באירופה שמהם ממריאים מטוסי קרב, וטען כי לטראמפ ולראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אין עוד יכולת פוליטית לנהל אפילו מלחמה בת עשרה ימים, שכן הצבא הישראלי אינו מסוגל להתקרב לקווי חיזבאללה בלבנון או לקווי חמאס בעזה.
דאגה במערכת הישראלית
במקביל להתפתחויות בוושינגטון ובטהראן, הודה ראש המוסד לשעבר, דוד ברנע, שעמד בראש הארגון עם פתיחת המתקפה המשותפת נגד איראן מוקדם יותר השנה, כי המלחמה פגעה בטראמפ בבחירות.
בכנס של העיתון ״ישראל היום״ בניו יורק טען ברנע כי ישראל השיגה תוצאות חסרות תקדים במלחמה הנוכחית ובעימות בן 12 הימים שקדם לה בשנה שעברה, אך הודה כי ההנהגה האיראנית תמשיך לחתור ליכולות גרעיניות כל עוד היא בשלטון.
ברנע העריך כי הסיכוי להגיע להסכם עם טהראן נמוך מאוד, והוסיף כי אף שלחץ צבאי מאיץ את ערעור השלטון, הוא גובה מחיר כבד מהכלכלה העולמית ומשוק האנרגיה, בעוד שחלופת הסנקציות והמצור הכלכלי דורשת זמן ממושך כדי להשפיע.
מקור: TRT World and agencies
