בפוליטיקה הפנימית של ישראל, שני מיזמים שעשויים לעצב מחדש את יחס הדת־מדינה – מסמך ביסמוט והצעת חוקי דת חדשים – עוררו ויכוחים נרחבים בציבור ובמערכת המשפט.
האחד – מסמך ביסמוט, מציע מתווה חמש־שנתי לגיוס הדרגתי של חרדים לכוחות הביטחון, והשני – חוקי הדת החדשים, מבקש לעגן בחוק את החופש הדתי האורתודוקסי במרחב הציבורי.
לפי מסמך ביסמוט, בשנה הראשונה יגויסו 4,800 חרדים ובתוך חמש שנים יגיע היעד ל־50 אחוז מבוגרי כל שנתון.
במקביל, אלפי חרדים ימשיכו ליהנות מהקלות אם יוכיחו עיסוק בלימודי דת.
המהלך נועד, בין היתר, לסלול את דרכה של ש״ס חזרה לשותפות קואליציונית.
חברת הכנסת מירב כהן ממפלגת יש עתיד מתחה ביקורת חריפה על היוזמה, ואמרה כי “המדינה מתוגמלת על עבירה באמצעות החוק.
חוקי הדת החדשים
בהצעת “חוקי הדת החדשים”, שמקדמים חברי כנסת מהליכוד ומהמפלגות החרדיות, מוצעים שינויים מהותיים במעמד הדת במרחב הציבורי.
לפי ההצעה, הפרעה לתפילה או לכל ביטוי דתי תיחשב לעבירה פלילית, וכל מוסד ציבורי יחויב להציב מזוזה בכניסה.
בנוסף, שופטים הדנים בתיקים הקשורים לחקיקה הדתית יחויבו לעבור בחינה הלכתית, ובית הדין הרבני הגדול יוגדר כערכאה הבלעדית לדיון בסכסוכי דת עד לקביעת תקנות ייעודיות.
עוד נקבע כי הרבנות הראשית תהיה הסמכות היחידה לפרשנות הלכתית, כך שרק הגישה האורתודוקסית תוכר בחוק, בעוד הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי לא יזכו למעמד משפטי רשמי.
אופוזיציה נגד החוק החדשה
יוזמי החוק טוענים שמדובר בצעד להגנה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, ואילו מתנגדיהם מזהירים מפני פגיעה במבנה החוקתי ובעקרון הפרדת הרשויות.
לטענת היוזמים, מדובר בהגנה על זהותה היהודית של ישראל, ואילו מתנגדיהם רואים בכך פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ובאופיה הדמוקרטי של המדינה.
יו״ר יש עתיד, יאיר לפיד, טען כי “אין לכפות דת אנשים מתחברים לאמונה מתוך בחירה, לא מתוך כפייה.”
במקביל, ארגוני חברה אזרחית מזהירים מפני הרחבת סמכויות הדת במערכת המשפט.
שני המיזמים מציבים את ישראל בפני מבחן חדש ביחסי דת, מדינה וחובה אזרחית.
