החלטת ממשלת ישראל לקצץ ב-3 אחוזים את תקציבי כל משרדי הממשלה מלבד משרד הביטחון, בנימוק הצורך לחזק את תקציב המלחמה, ולצמצם את כספי השיקום ליישובי קו החזית בצפון בכ-150 מיליון שקלים, ספגה ביקורת חריפה הן מצד רשויות מקומיות והן מצד פוליטיקאים.
ביום שלישי אישרה מועצת השרים תוספת של 28 מיליארד שקלים לתקציב הביטחון בסך 112 מיליארד שקלים, ובמקביל אישרה הקצאה של למעלה מ-5 מיליארד שקלים בתקציבי קואליציה שיקול דעת למוסדות חרדיים, להתנחלויות בגדה המערבית ולסדרי עדיפויות מפלגתיים אחרים במסגרת תקציב המדינה לשנת 2026. צעד זה ספג ביקורת, במיוחד מצד יישובים בצפון הנושאים את עיקר המלחמה, על "היפוך סדרי עדיפויות".
ההחלטה עוררה התנגדויות לא רק מצד האופוזיציה אלא גם מתוך הקואליציה. מכתב שנשלח לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' על ידי חבר הפרלמנט מטעם עוצמה יהודית, יצחק קרויזר, ונחתם על ידי תשעה חברי פרלמנט מהקואליציה והאופוזיציה, הדגיש כי הצעדים מהווים דה פקטו קיצוץ של כ-150 מיליון שקלים בתקציבים שהוקצו לשיקום ופיתוח קהילות בחזית. המכתב ביקש לפטור את הכספים שהוקצו לקהילות בצפון מהקיצוצים הכלליים.
בין חברי הפרלמנט החותמים היו אלון שוסטר ומיכאל ביטון מכחול לבן באופוזיציה, רם בן ברק וטטיאנה מזרסקי יש עתיד, כמו גם חבר הפרלמנט ממפלגת עוצמה יהודית צביקה פוגל וחבר הפרלמנט ממפלגת הליכוד ניסים וטורי מהקואליציה.
על פי המחוקקים, המשאבים שהוקצו לשיקום וחיזוק ההתנחלויות לאורך קו החזית הצפוני נופלים תחת סעיפי תקציב רחבים יותר כגון פיתוח אזורי, פיתוח תשתיות והקצבות קואליציוניות שאושרו בחודשים האחרונים, ואף אחד מסעיפים אלה אינו פטור מהקיצוץ הכולל של 3%.
עם זאת, רשויות מקומיות טוענות כי תקציבים אלה אינם הוצאות פיתוח רגילות, אלא חיוניים לשיקום החיים האזרחיים, תיקון תשתיות ובניית חוסן קהילתי באזורים שנהרסו במלחמה. לכן, הן רואות בצעד זה לא רק התאמה פיננסית, אלא בחירה פוליטית שעלולה לעכב את תהליך ההתאוששות בצפון.
