המלחמה בין ישראל לארצות הברית נגד איראן מתחילה לגרום לנזק משני לכלכלה העולמית.
הסכסוך מביא לעלייה במחירי האנרגיה והדשנים, מאיים על מחסור במזון במדינות עניות, מוריד את מדדי המניות, פוגע בכלכלות של מדינות כמו פקיסטן ומסבך את האפשרויות העומדות בפני הבנקים המרכזיים במאבקם באינפלציה.
הצרות הכלכליות העולמיות התרבו מאז שאיראן סגרה את מיצר הורמוז — שדרכו עוברת חמישית מכמות הנפט העולמית — לאחר שארה"ב וישראל שיגרו טילים ב-28 בפברואר והרגו את המנהיג האיראני עלי ח'אמנאי.
"במשך זמן רב, התרחיש הסיוטי שהרתיע את ארה"ב אפילו מלחשוב על תקיפה באיראן וגרם לה להפעיל לחץ על ישראל לנהוג באיפוק היה שהאיראנים יסגרו את מיצר הורמוז", אמר מוריס אובסטפלד, עמית בכיר במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית וכלכלן ראשי לשעבר בקרן המטבע הבינלאומית.
"עכשיו אנחנו נמצאים בתרחיש הסיוטי".
עם ניתוק נתיב שיט מרכזי, מחירי הנפט זינקו – מפחות מ-70 דולר לחבית ב-27 בפברואר לשיא של כמעט 120 דולר בתחילת יום שני, לפני שהתייצבו קרוב יותר ל-90 דולר. זה גרם לעלייה גם במחירי הדלק.
לפי נתוני איגוד הרכב האמריקאי (AAA), מחיר הדלק הממוצע בארה"ב זינק ל-3.48 דולר לגלון, לעומת קצת פחות מ-3 דולר לפני שבוע. העלייה במחירים הורגשה באופן משמעותי עוד יותר באסיה ובאירופה, התלויות בנפט ובגז מהמזרח התיכון יותר מארה"ב.
מיליוני חביות מחוץ לשוק
כל עלייה של 10% במחירי הנפט – בתנאי שתתמיד לאורך רוב השנה – תדחוף את האינפלציה העולמית ב-0.4 נקודות אחוז ותפחית את התפוקה הכלכלית העולמית ב-0.2%, אמרה קריסטלינה גאורגייבה, מנכ"לית קרן המטבע הבינלאומית.
"יש לפתוח מחדש את מיצר הורמוז", אמר הכלכלן סיימון ג'ונסון מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2024.
"20 מיליון חביות נפט עוברות שם מדי יום. אין בשום מקום בעולם עודף קיבולת שיכול למלא את הפער הזה".
הכלכלה העולמית הוכיחה שהיא יכולה לספוג מכות קשות, כשהיא התמודדה עם המלחמה של רוסיה באוקראינה לפני ארבע שנים ועם המכסים הכבדים והבלתי צפויים שהטיל הנשיא דונלד טראמפ ב-2025.
כלכלנים רבים מביעים תקווה שהמסחר העולמי יוכל להתגבר על המשבר האחרון.
"הכלכלה העולמית הוכיחה את יכולתה להתמודד עם זעזועים משמעותיים כמו מכסים נרחבים בארה"ב, ולכן יש מקום לאופטימיות שהיא תוכיח את עמידותה בפני השלכות המלחמה באיראן", אמר אסוור פראסד, פרופסור למדיניות סחר באוניברסיטת קורנל.
העיתוי הוא הכל
במיוחד אם מחירי הנפט יחזרו לרמה של 70-80 דולר לחבית, כתב הכלכלן ניל שרינג מחברת Capital Economics, "הכלכלה העולמית עשויה לספוג את הזעזוע עם פחות שיבושים ממה שרבים חוששים".
אך הערכה זו מלווה בהרבה סייגים.
"השאלה היא כמה זמן זה יימשך?" אמר ג'ונסון, שגם הוא לשעבר כלכלן ראשי בקרן המטבע הבינלאומית.
"קשה לראות את איראן נסוגה עכשיו, לאחר שהכריזה על המנהיג החדש".
מה שמערפל את התחזית לסיום המשבר הוא חוסר הוודאות לגבי מה שארצות הברית מנסה להשיג. "הכל קשור לנשיא טראמפ", אמר ג'ונסון. "לא ברור מתי הוא יכריז על ניצחון".
מנצחים ומפסידים כלכליים
נכון לעכשיו, נראה כי המלחמה תיצור מנצחים ומפסידים כלכליים.
יבואני האנרגיה — רוב מדינות אירופה, דרום קוריאה, טייוואן, יפן, הודו וסין — יפגעו קשות מעליית המחירים, כתב שרינג במאמר דעה שפרסם במכון המחקר צ'טהאם האוס בלונדון.
פקיסטן נמצאת במצב קשה במיוחד.
המדינה הדרום-אסייתית מייבאת 40% מהאנרגיה שלה ותלויה במיוחד בגז טבעי נוזלי מקטאר, שאספקתו נותקה עקב הסכסוך. עליית מחירי האנרגיה תפעיל לחץ על המשפחות הפקיסטניות ותפגע בכלכלתן.
אולם, במקום להוריד את הריבית כדי להקל על המצב, הבנק המרכזי של המדינה כנראה יצטרך להעלות אותה, אומרים הכלכלנים גארת' לידר ומארק וויליאמס מחברת Capital Economics.
זאת בין השאר משום שהאינפלציה בפקיסטן נשארת גבוהה באופן מדאיג — ומחירי האנרגיה הגבוהים עלולים להחמיר את המצב.
מדינות מפיקות נפט מחוץ לאזור המלחמה — נורבגיה, רוסיה, קנדה — ייהנו ממחירי הנפט הגבוהים ללא הסיכון של מתקפות טילים ומל"טים.
אנרגיה אינה הבעיה היחידה. עד 30% מיצוא הדשנים העולמי – כולל אוריאה, אמוניה, פוספטים וגופרית – עובר במיצר הורמוז, לפי ג'וזף גלאובר מהמכון הבינלאומי לחקר מדיניות המזון.
השיבושים במיצר כבר גרמו להפסקת משלוחי הדשנים, מה שהעלה את העלויות לחקלאים – וככל הנראה יגרום לעלייה במחירי המזון.
"כל מדינה עם מגזר חקלאי משמעותי, כולל ארצות הברית, תהיה פגיעה", אמר אובסטפלד.
"ההשפעות יהיו הרסניות ביותר במדינות בעלות הכנסה נמוכה, שבהן התפוקה החקלאית כבר נמצאת תחת איום. הוסיפו לכך את מרכיב העלות הנוסף, ותקבלו תמונה של מחסור משמעותי במזון".
