מזכרת ההבנה (MOU) שנועדה לשים קץ למלחמה שנמשכה חודשים בין ארה"ב לאיראן נחתמה רשמית ונכנסה לתוקף.
ראש ממשלת פקיסטן, שאהבאז שריף, הודיע כי "מזכר ההבנות של איסלמבאד" ייכנס לתוקף באופן מיידי, שאיראן תפתח מחדש את מיצר הורמוז "מיד" ושארצות הברית תסיר את הסגר הימי "מיד". שריף ציין כי ההסכם נחתם באופן אלקטרוני בין וושינגטון לטהראן.
דובר משרד החוץ האיראני, איסמעיל בקאי, אמר כי המזכר נכנס לתוקף באופן רשמי לאחר שנחתם הן על ידי טהראן והן על ידי וושינגטון. בקאי ציין כי המשא ומתן יתמקד אך ורק בסוגיית הגרעין ובהסרת הסנקציות, וכי הצדדים יקיימו שיחות שיכולות להימשך עד 60 יום.
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, אישר כי חתם על המזכר במהלך ארוחת ערב עם נשיא צרפת, עמנואל מקרון.
פקיסטן, בתמיכת קטאר, תארח ביום שישי בשווייץ טקס לאישור המזכר. שריף הודה לטראמפ, למנהיג הדתי של איראן, מוג'טבה חוסייני ח'אמנאי, ולנשיא מסעוד פזשקян על תרומתם לתהליך, והדגיש את תפקידן של קטאר, טורקיה, ערב הסעודית ומצרים בתיווך.
בסיס משותף נרחב בטקסטים
ניתוח השוואתי של שני טקסטים נפרדים שפורסמו לציבור על ידי ארה"ב ואיראן מראה כי, למרות ההבדלים בניסוח, קיימת התאמה נרחבת בסעיפים המרכזיים של ההסכם.
ניתוח השוואתי של שני טקסטים נפרדים שפורסמו לציבור על ידי ארה"ב ואיראן מראה כי, למרות ההבדלים בניסוח, קיימת התאמה נרחבת בסעיפים המרכזיים של ההסכם.
שני הטקסטים קובעים הפסקה מיידית וקבועה של פעולות צבאיות בכל החזיתות, כולל לבנון, כיבוד הדדי של הריבונות, וניהול משא ומתן על הסכם סופי בתוך 60 ימים.
הסרת המצור הימי של ארה"ב, חידוש התנועה הימית במיצר הורמוז, הקלה בסנקציות נגד איראן, שחרור הנכסים המוקפאים והקמת מנגנון לפיקוח על יישום ההסכם הם גם הם בין המרכיבים המשותפים לטקסטים.
בשני הטקסטים נכתב כי ההסכם הסופי יאושר באמצעות החלטה מחייבת של מועצת הביטחון של האו"ם, וכן כי תוקם תוכנית שיקום עבור איראן בהיקף של 300 מיליארד דולר.
בנוגע ללבנון, הטקסט האמריקאי מסתפק בהפסקת המבצעים בחזיתות, בעוד שהגרסה האיראנית מדגישה באופן ברור יותר כי הצדדים יבטיחו את שלמותה הטריטוריאלית וריבונותה של לבנון.
אמנם סעיף 7 הנוגע לסנקציות מופיע בשני הטקסטים, אך הגרסה האיראנית מדגישה את הסרת הסנקציות כאלמנט מרכזי התלוי בלוח זמנים שיוסכם עליו.
על פי הנוסח שהוקרא על ידי ארה"ב, במסגרת הסוגיה הגרעינית, הצדדים הסכימו לנהל משא ומתן על טיפול במלאי האורניום המועשר של איראן באמצעות דילולו בשטח תחת פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, כ"שיטה מינימלית".
גורמים רשמיים בארה"ב הגדירו זאת כ"הישג גדול" מבחינת וושינגטון, מעבר להתחייבותה של איראן שלא לפתח נשק גרעיני. ההסכם קובע בנוסף את פתיחתו מחדש של מיצר הורמוז, את פתיחת הדרך למכירת נפט איראני, ואת הקמת קרן שיקום בסך של לפחות 300 מיליארד דולר עבור איראן, על ידי ארה"ב ושותפותיה האזוריות.
גורמים רשמיים בארה"ב הדגישו כי קרן זו אינה מטילה על וושינגטון כל חובת תשלום ישירה, וכי הסכום המדובר מתייחס להשקעות שיתאפשרו עם הסרת הסנקציות.
איזון עדין לקראת סבב השיחות החדש בז'נבה
משלחות ארה"ב ואיראן יפגשו ביום שישי בשווייץ לשיחות שלום ברמה גבוהה, לאחר מלחמה שנמשכה קרוב לארבעה חודשים. אף שההסכם הזמני דחה את הסוגיות הקשות ביותר לשלב המשא ומתן הבא, אין כל ערובה כי נושאים אלה יבואו על פתרונם.
אחד מגורמי הסיכון הגדולים ביותר העומדים בפני השיחות הוא עתיד תוכנית הגרעין האיראנית. טראמפ דורש שהמלאי של אורניום מועשר של איראן, הקרוב לסף הפצצה, יועבר מחוץ למדינה או יושמד; טהראן, לעומת זאת, מסרבת לקבל את שתי האפשרויות, אך משדרת גמישות בנוגע לדילול המלאי. פעילות ההעשרה העתידית של איראן והשאלה אם היא תסכים לרמת הפיקוח הבינלאומי במסגרת הסכם הגרעין משנת 2015 יהיו גורמים מכריעים בשיחות.
טענתו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, כי ישראל אינה מחויבת לשום הסכם בין ארה"ב לאיראן במאבק שהיא מנהלת נגד חיזבאללה הפרו-איראני בלבנון, מהווה מקור נוסף לחוסר יציבות בתהליך. אף שהמתח באזור נרגע במידת מה לאחר שטראמפ הזהיר את נתניהו השבוע, הסלמה חדשה עלולה לאיים על השיחות.
במשלחת האמריקאית נכללים סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס, הנציג המיוחד סטיב וויטקוף וחתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר, אך ההבדל בסגנון המשא ומתן בין הצדדים נתפס כמכשול נוסף: בעוד שטראמפ מעדיף תוצאות מהירות, איראן נוטה למשא ומתן ארוך טווח. עמדתו של המנהיג העליון של איראן, מוחת'אבא ח'אמנאי, תקבע עד כמה תהיה טהראן פתוחה לפשרה.
