על פי הסקר, אילו הבחירות היו מתקיימות היום, מפלגת “ישר” בראשות הרמטכ”ל לשעבר גדי איזנקוט הייתה הופכת לראשונה למפלגה הגדולה בישראל עם 23 מנדטים. מפלגת הליכוד, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, הייתה יורדת למקום השני עם 22 מנדטים. מפלגת “ביחד” בראשות נפתלי בנט מאבדת שני מנדטים לעומת הסקר הקודם ומתייצבת במקום השלישי עם 15 מנדטים.

לפי הסקר, הדמוקרטים בראשות יאיר גולן וישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן מקבלות 10 מנדטים כל אחת. אחריהן ניצבות ש״ס, יהדות התורה ועוצמה יהודית עם 8 מנדטים כל אחת. חד״ש–תע״ל מקבלת 6 מנדטים, ואילו רע״ם והציונות הדתית מקבלות 5 מנדטים כל אחת. מנגד, המפלגה המשותפת של חילי טרופר ויועז הנדל, כחול לבן בראשות בני גנץ ובל״ד אינן עוברות את אחוז החסימה.

בחלוקת הגושים, גוש מתנגדי נתניהו מגיע ל-58 מנדטים, בעוד שגוש נתניהו עומד על 51 מנדטים. המפלגות הערביות מחזיקות יחד 11 מנדטיםוממשיכות להוות גורם משמעותי במאזן הכוחות. בסך הכול, מפלגות האופוזיציה מגיעות ל-69 מנדטים, לעומת 51 מנדטים לקואליציה הנוכחית. בתרחיש נוסף שנבדק בסקר, שבו חד״ש–תע״ל ובל״ד מתאחדות לרשימה משותפת, מספר המנדטים של המפלגות הערביות עולה ל-13, בעוד שגוש נתניהו יורד ל-49 מנדטים.

גם בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה מוביל איזנקוט על פני נתניהו. 46% מהמשיבים סבורים כי איזנקוט מתאים יותר לתפקיד, לעומת 36%שהעדיפו את נתניהו, ו-18% שהשיבו כי אינם יודעים.

הסקר בחן גם את עמדות הציבור בנוגע לסוגיות משפטיות וביטחוניות. 62% מהנשאלים סבורים כי הממשלה חייבת לציית לפסקי הדין של בית המשפט העליון בכל מקרה, בעוד 28% סבורים כי אינה חייבת לעשות זאת. בנוסף, 56% מהמשיבים מתנגדים להצעת החוק שנועדה למנוע את מעצרם של צעירים חרדים שלא התייצבו לשירות צבאי, לעומת 29% התומכים בהצעה.

עוד עולה מהסקר כי החקיקה שעליה סיכם ראש הממשלה נתניהו עם המפלגות החרדיות צפויה להשפיע על דפוסי ההצבעה של חלק מהציבור. 53%מהמשיבים ציינו כי כבר החליטו למי יצביעו וכי החקיקה לא תשפיע על בחירתם. 20% השיבו כי היא תשפיע בוודאות על הצבעתם, ו-17% אמרו כי ייתכן שתשפיע על החלטתם.