ראש שירות הביטחון הכללי (שב"כ) לשעבר, רונן בר, הגיש תביעת דיבה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעקבות האשמות שהשמיע נגדו בנוגע למתקפת 7 באוקטובר 2023.

על פי דיווחים בתקשורת הישראלית, בר הגיש את התביעה לבית המשפט המחוזי מרכז, בטענה כי נתניהו התעלם מאזהרותיו הביטחוניות לפני המתקפה וכי הוא מנסה להטיל עליו את האחריות למחדלים שהובילו אליה.

בר דורש מנתניהו פיצויים בסך 3 מיליון שקלים. בכתב התביעה נטען כי בחודשים שקדמו למתקפה הוא התריע שוב ושוב מפני אפשרות להסלמה בכמה חזיתות, בדגש על רצועת עזה.

עוד טען בר כי הציג לנתניהו תוכניות לסיכול בכירי חמאס, אך ראש הממשלה דחה את ההצעות או התעלם מהן.

לפי כתב התביעה, נתניהו נקט במשך שנים מדיניות של "שקט בכל מחיר" ברצועת עזה, שאפשרה לחמאס להמשיך לשלוט בה.

עוד נטען כי נתניהו תמך בהעברת כספים מקטאר לרצועת עזה, בניגוד לעמדת השב"כ, וכי מדיניות זו התבססה על ההערכה שחמאס מורתע.

בר טען בנוסף כי בליל 7 באוקטובר, החל מהשעה 03:03, הפיץ השב"כ התרעות לגופי הביטחון על אפשרות למתקפה, וכי הנחה להעביר עדכון למזכירו הצבאי של נתניהו עוד לפני תחילת המתקפה.

בר: "אני נושא באחריות לכישלון השב"כ"

בהצהרה שפרסם בעקבות הגשת התביעה, הכיר בר באחריותו לכישלון המודיעיני של השב"כ ב־7 באוקטובר.

"כמי שעמד בראש השירות, אני נושא באחריות לכך שהשב"כ כשל בחלקו במתן המודיעין הנדרש על מתקפת 7 באוקטובר ועיתויה", אמר.

בר ציין כי התפטר מתפקידו בעקבות הכישלון, והאשים את נתניהו בניהול מסע השמצות מתמשך נגדו.

"נוכח ההתפרצות שלוחת הרסן של ראש הממשלה, החלטתי שלא לשתוק ולהראות לציבור את המניעים שמאחורי התנהגות פסולה כל כך", אמר.

בר קרא לנתניהו שלא להסתתר מאחורי טענת חסינות והוסיף: "בהיעדר ועדת חקירה ממלכתית - האמת תתברר בבית המשפט".

ב־28 בספטמבר טען נתניהו כי בר היה מודע לסכנה ממשית בליל 7 באוקטובר, אך לא התריע בפניו ובפני הצבא הישראלי ולא פעל לפינוי משתתפי פסטיבל נובה.

בר דחה את ההאשמות וטען כי הן חסרות בסיס ונועדו להסיט את תשומת הלב הציבורית מאחריותו של נתניהו למחדלים שקדמו למתקפה.