חזית חדשה של עימות פנימי נפתחה בתוך מוסדות השלטון של הכיבוש הישראלי, והפעם על רקע חלוקת תקציבי העתק המופנים לטובת המכונה הצבאית ותוכניות ההתעצמות ארוכות הטווח.
המתיחות הגואה בין הממסד הצבאי לדרג המדיני והכלכלי הגיעה לשיא חדש במהלך כנס הרצליה, כאשר בכירים במערכת הביטחון של הכיבוש הביעו חשש כבד מפני אובדן העליונות הצבאית באזור, במיוחד אל מול הצמיחה בכוחה של הרפובליקה האסלאמית של איראן.
הרקע למשבר הנוכחי נעוץ בדרישות החוזרות ונשנות של ראשי צבא הכיבוש להגדלה חסרת תקדים של תקציבי המלחמה, זאת בהמשך לעלויות הכלכליות והצבאיות העצומות שגובות המלחמות הרב-זירתיות שמנהל הכיבוש, הכוללות החזקת רצועות צבאיות כפויות וכיבוש מתמשך בעזה, בדרום לבנון ובסוריה.
בעוד שהממסד הצבאי דורש הזרמת הון מיידית, משרד האוצר של הכיבוש מנסה לבלום חלק מהדרישות בשל הנטל הכבד על הכלכלה המקומית והחשש מקריסת השירותים האזרחיים.
"פיגור אסטרטגי"
במהלך נאומו בכנס, הזהיר מנכ"ל משרד הביטחון של הכיבוש, אמיר ברעם, כי תוכניות בניין הכוח של התל אביב נמצאות ב"פיגור מסוכן" שעלול להעמיד את הישויות הצבאיות של הכיבוש בעמדת נחיתות.
ברעם תקף ישירות את פקידי משרד האוצר וטען כי בזמן שאיראן משקיעה סכומי עתק בהתעצמותה הצבאית, המערכת הישראלית שוקעת בתוך "דרך חתחתים ביורוקרטית" המונעת מימוש של אסטרטגיות ארוכות טווח.
לפי נתוני הממסד הביטחוני, היקף ההשקעה האיראנית בבניית יכולותיה הצבאיות עד סוף השנה הנוכחית בלבד משתווה לכלל תוכנית ההתעצמות שהכיבוש הישראלי תכנן לפרוס על פני עשור שלם.
ברעם הבהיר כי הוויכוח מול משרד האוצר אינו חשבונאי גרידא אלא תפיסתי, ועוסק בניהול סיכונים ובהבנת המציאות הגיאופוליטית המשתנה באזור.
הוא קרא ליישם באופן מיידי את תוכנית ההצטיידות עליה הצהירו בעבר ראש ממשלת הכיבוש בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ, שטווח עלותה עומד על כ-350 מיליארד שקלים לעשר השנים הבאות.
סכום זה מיועד לרכישת מיירטים, חימושים התקפיים, הרחבת משאבי המודיעין ושיקום המערכים שנשחקו בלחימה ביבשה ובאוויר.
מקור: TRT World and agencies
