קבינט הביטחוני של ישראל אישר ביום ראשון צעדים חדשים שמטרתם לעצב מחדש באופן מהותי את המסגרת המשפטית והאזרחית בגדה המערבית הכבושה, במטרה לחזק את שליטת ישראל ולהרחיב פעילות התיישבותית, כך לפי הדיווחים בתקשורת הישראלית.
החברה השידור הציבורית 'כאן' דיווחה כי ההחלטות, שעודדו על ידי שר הביטחון ישראל כץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', כוללות ביטול של חוק מתקופת השלטון הירדני שאוסר מכירת אדמות פלסטיניות ליהודים בגדה המערבית, פתיחת רישומי הבעלות על קרקעות והעברת הסמכות להנפקת היתרי בנייה בגוש התיישבות בחברון מהרשות המקומית הפלסטינית למנהל האזרחי של ישראל.
עיתון 'ידיעות אחרונות' ציין כי הצעדים צפויים להביא לשינויים נרחבים במנגנוני רישום הקרקעות ורכישתן בגדה המערבית.
פתיחת רישומי הקרקעות תחשוף בפומבי את שמות הבעלים ותאפשר לקונים ישראלים ליצור עמם קשר ישיר, דבר שיקל על רכישות קרקע והרחבת ההתנחלויות ברחבי השטח, הוסיף המוציא לאור.
הקבינט ביטל גם את הדרישה ל'אישור עסקה' מיוחד כדי להשלים רכישות קרקע וצמצם את הפיקוח המקצועי של המנהל האזרחי, כאשר ההליכים יוגבלו לדרישות רישום בסיסיות. העיתון תיאר את המהלך כשינוי משפטי שיהיה קשה להחזירו לאחור.
ההחלטות מרחיבות גם את סמכויות הפיקוח והאכיפה הישראליות לאזורים המסווגים כאזור A ואזור B, תוך הפנייה לעבירות לכאורה הנוגעות לבנייה ללא היתר, בעיות מים ונזק לאתרים ארכיאולוגיים וסביבתיים.
לפי הדיווחים, משמעות הדבר היא כי ניתן יהיה לבצע הריסות ולעקל נכסים פלסטיניים גם באזורים המנוהלים אזרחית וביטחונית על ידי הרשות הפלסטינית.
'ידיעות אחרונות' דיווח שחלק מההחלטות משפיעות על הסדרים הקיימים בחברון, ומעבירות את סמכויות התכנון והבנייה באיזור מסגד האברהמי וסביבתו, וכן באתרים דתיים אחרים, מרשות העיר חברון לגורמי התכנון של המנהל האזרחי. מהלך זה סותר את ההסדרים שבפרוטוקול חברון משנת 1997 בין ישראל לארגון לשחרור פלסטין, לפי הדיווח.
״אפליה נגד המתנחלים״
כאן ציטטה את ישראל כץ שאמר שההחלטות "משקפות מדיניות ברורה לחיזוק הנוכחות הישראלית ביהודה ושומרון", תוך שימוש בביטוי העברי לאזור הגדה המערבית הכבושה.
בצלאל סמוטריץ', מצידו, טען כי הצעדים "מסיימים את האפליה נגד המתנחלים", לפי השידור.
בהסכמי אוסלו משנת 1993, אזור A נמצא בשליטה אזרחית וביטחונית מלאה של הרשות הפלסטינית; אזור B נמצא בשליטה אזרחית פלסטינית ובפיקוח ביטחוני ישראלי; ואזור C נשאר תחת שליטה ישראלית מלאה.
רשויות ישראל המשיכו להרוס בתים ומבנים פלסטיניים ברחבי הגדה המערבית בטענה שחסרים להם היתרים, זאת על רקע מדיניות שלפי הפלסטינים מקשה על קבלת אישורי בנייה.
לפי נציבות ההתנחלות והתנגדות לחומת ההפרדה, גוף ממשלתי, ישראל ביצעה בשנת 2025 כ־538 הריסות שפגעו בכ־1,400 בתים ומבנים — עלייה חסרת תקדים בהשוואה לשנים קודמות.
האו"ם קובע כי ההתנחלויות הישראליות בשטח הפלסטיני הכבוש נוגדות את הדין הבינלאומי ומערערות את היתכנותה של פתרון שתי המדינות, וקורא מזה שנים לסיום פעילות ההתנחלות.
מקור: AA
