בישראל, ועדת החוקה של הכנסת קידמה הצעת חוק שתקים ועדה, באמצעות מינויים פוליטיים, לחקירת פיגועי ה-7 באוקטובר 2023. הנוסח המתוקן הסיר סעיף שנוי במחלוקת המעניק למבקר המדינה את הסמכות למלא מושבים פנויים בוועדה; עם זאת, הוא הותיר את הדלת פתוחה לקואליציה להמשיך ללא התנגדות.

על פי הצעת החוק, הקואליציה תמנה שלושה חברים בוועדה בת ששת החברים, בעוד שהאופוזיציה תמנה את שלושת האחרים. עם זאת, האופוזיציה הודיעה כי לא תשתתף בוועדה טעונה פוליטית זו וממשיכה לקרוא להקמת ועדת חקירה ממלכתית, גוף החקירה העליון במדינה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מתנגד לוועדת החקירה הממלכתית בטענה שחבריה ימונו על ידי הרשות השופטת. נתניהו טוען כי הרשות השופטת מוטה נגדו, וכי צעדי הממשלה האחרונים להחלשת מערכת המשפט עומדים גם הם במרכז המחלוקת.

סעיף קודם בחוק אפשר למבקר המדינה למלא כל מושב שנותר פנוי על ידי האופוזיציה. סעיף זה ספג ביקורת קשה משום שמבקר המדינה החדש, מיכאל ראבלו, שימש בעבר כעורך דינו האישי של נתניהו.

עם זאת, הטקסט החדש קובע כי הוועדה תוכל להתחיל בעבודתה רק אם ימונו לפחות שלושה חברים. משמעות הדבר היא שאם האופוזיציה תמשיך בחרם, ועדה המורכבת אך ורק מחברים שמונו על ידי הקואליציה תוכל לנהל את החקירה מ-7 באוקטובר.

משרד המשפטים, בביקורתו על הצעת החוק, קבע כי הוועדה צריכה לשקף קונצנזוס חברתי רחב, אך ההצעה הנוכחית מחלישה עיקרון זה. המשרד ציין כי על פי הצעת החוק, חברי הוועדה יכולים להתמנות רק על ידי הקואליציה.

ממשלת ישראל שואפת לקדם את הצעת החוק, שעברה בקריאה טרומית בדצמבר, בכנסת השבוע. בית המשפט העליון נתן לממשלה עד ה-1 ביולי לקבוע "מסגרת מתאימה" לחקירת פיגועי ה-7 באוקטובר.

התקופה שלאחר מתקפות ה-7 באוקטובר 2023 עוררה ויכוח סוער בפוליטיקה הפנימית בישראל בנוגע לאחריותם של מוסדות הביטחון, טיפול הממשלה במשבר והשלכות המלחמה המתמשכת בעזה. הדרישה לוועדת חקירה ממלכתית לבחינת המתקפה נותרה נושא בולט בביקורת על ממשלת נתניהו ובקמפיינים הפוליטיים של האופוזיציה.