יו״ר בל״ד, סאמי אבו שחאדה, החליט להסיר את מועמדותו לכנסת בעקבות דיונים שקיימה הנהגת המפלגה בלילה שבין חמישי לשישי. אבו שחאדה ימשיך לעמוד בראש בל״ד.

בהודעת ל"הארץ", המפלגה נמסר כי ״משיכת המועמדות אינה סוף המאבק הפוליטי של סאמי אבו שחאדה, ואינה סוף המאבק של בל״ד״. עוד הבהירה המפלגה כי אבו שחאדה ימשיך להוביל אותה וכי בל״ד תמשיך לפעול במסגרת הרשימה המשותפת.

ההחלטה התקבלה לאחר שנשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, הודיע במהלך הדיון ביום חמישי כי בקרב תשעת השופטים שדנו בערעור התגבש רוב התומך בפסילת מועמדותו של אבו שחאדה.

עמית אמר: ״אנו ממליצים לאבו שחאדה לשקול אם הוא עומד על מועמדותו או על הסרתה שתפטור ממתן פסק דין״.

בית המשפט העליון דן בערעור על החלטת ועדת הבחירות המרכזית, שפסלה בחודש שעבר את מועמדותו של אבו שחאדה לכנסת. יו״ר הוועדה, שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, השתתף באופן חריג בהצבעה ותמך בפסילה.

במרכז ההליך עמד מאמר שפרסם אבו שחאדה ב-8 באוקטובר 2023, יום לאחר מתקפת 7 באוקטובר. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ופרקליט המדינה, עמית איסמן, תמכו באישור הפסילה בטענה כי דבריו עולים כדי תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל.

אבו שחאדה דחה במהלך הדיון את הפרשנות הזו לדבריו. הוא אמר: ״מעולם לא קראתי לאלימות או לטרור, ואני מתנגד למאבק מזוין ודבק בדרך של מאבק פוליטי ואזרחי למען שלום, צדק ושוויון״.

הוא הודה כי המאמר נוסח באופן שגוי וכי לא היה עליו לפרסמו במועד שבו פורסם. כשנשאל אם הוא מתחרט על כתיבתו, השיב בחיוב ואמר כי אינו מזדהה עם המעשים שבוצעו ב-7 באוקטובר.

בדברים שנשא בפני השופטים הצביע אבו שחאדה גם על פעילותו הציבורית רבת השנים, ואמר כי לאורך הקריירה שלו עסק בזכויות אדם ובקידום מאבקים אזרחיים, וביקש מבית המשפט לאפשר לו להמשיך בפעילותו הפוליטית.

לאורך השנים ביטל בית המשפט העליון רבות מהחלטות ועדת הבחירות המרכזית לפסול רשימות ומועמדים. אחד המקרים החריגים והתקדימיים היה ב-1965, כאשר בית המשפט אישר את פסילתה של רשימת הסוציאליסטים, אף שבאותה עת לא הייתה בחוק הוראה מפורשת שאפשרה פסילת רשימה מטעמים אלה.

בעקבות פסילת רשימת כך ב-1984 וביטול ההחלטה על ידי בית המשפט, תוקן ב-1985 חוק יסוד: הכנסת ונוסף לו סעיף 7א, שעיגן בחוק את האפשרות לפסול רשימות. בית המשפט אישר בהמשך את פסילת כך ב-1988 ואת פסילת כך וכהנא חי ב-1992.

ב-2002 הורחב סעיף 7א כך שיאפשר גם פסילת מועמד יחיד, ונוספה עילת התמיכה במאבק מזוין נגד ישראל. החלטה לפסול מועמד יחיד כפופה לביקורת של בית המשפט העליון.

מאז 2003 ועד מערכת הבחירות ב-2022 ביטל בית המשפט העליון את כל החלטות ועדת הבחירות המרכזית לפסול רשימות או מועמדים שהובאו בפניו, בהם החלטות שנגעו לבל״ד, עזמי בשארה, אחמד טיבי, חנין זועבי, עופר כסיף והיבא יזבק.

בסקר i24NEWS שפורסם ב-1 באוקטובר זכתה הרשימה המשותפת בשמונה מנדטים, בעוד רע״ם קיבלה חמישה מנדטים.