שוודיה מציעה סכום נכבד של 34,000 דולר אמריקאי לכל משפחת מהגרים שתחליט לשוב לארצות מוצאן, כחלק מאסטרטגיות שמדינות מערביות מסוימות מאמצות כדי לצמצם את מספר מבקשי המקלט.
המדיניות החדשה של שוודיה, שתיכנס לתוקף בשנת 2026, מהווה עלייה משמעותית לעומת המענק הנוכחי שעומד על עד 970 דולר למבוגר ו-485 דולר לילד.
במסיבת עיתונאים שנערכה ב-12 בספטמבר, שר ההגירה של שוודיה, יוהאן פורסל, תיאר את המדיניות החדשה כ"שינוי פרדיגמה" במדינה הנורדית, שפתחה את גבולותיה בשנת 2015 ל-162,877 מבקשי מקלט, רובם ממוצא סורי, אפגני ועיראקי, מתוך תפיסה
של "מעצמה הומניטרית".
מערכת המענקים, שהחלה בשנת 1984, נועדה להציע תמריצים כלכליים למהגרים לשוב לארצות מוצאם מרצון. עם זאת, לפי פורסל, רק אדם אחד קיבל את ההצעה בשנה שעברה.
לדברי לודוויג אספלינג ממפלגת הדמוקרטים השוודים, אם יותר אנשים יהיו מודעים למענק וגודלו יוגדל, סביר להניח שיותר מהם יקבלו את ההצעה.
מאז עלייתו לשלטון בשנת 2022, ראש הממשלה אולף קריסטרסון, בהיסטוריה של שוודיה שנשען על תמיכת מפלגת הימין הקיצוני הדמוקרטים השוודים, התחייב לנקוט בגישה נוקשה יותר כלפי הגירה ופשיעה.
המהלך של שוודיה תואם מגמה רחבה יותר במדינות שכנות, שגם הן הידקו את מדיניות ההגירה שלהן באופן משמעותי.
דנמרק
למרות שדנמרק מנוהלת על ידי ממשלת קואליציה בראשות מפלגת שמאל-מרכז, המדינה שומרת על מדיניות מהמחמירות ביותר באיחוד האירופי בכל הנוגע להגירה, לצד רטוריקה מקוטבת.
בשנת 2010 החלה ממשלת דנמרק לסמן שכונות בעלות הכנסה נמוכה, בעיקר של מיעוטים, כ"גטאות", מונח שהוחלף מאוחר יותר ל"חברות מקבילות" בשל הקונוטציות השליליות שלו.
ה"גטאות" כללו אזורים שבהם שיעור המהגרים וצאצאיהם ממדינות שאינן מערביות היה מעל 50 אחוזים.
בשנת 2018 חוקקה דנמרק חוקים במסגרת "חבילת הגטאות" שמטרתם להפחית את הדיור המשפחתי ללא מטרות רווח באזורים אלו ל-40 אחוזים עד שנת 2030.
במסגרת "חבילת הגטאות", הממשלה הדנית התירה הריסת בתים בשכונות בעלות הכנסה נמוכה, בעיקר מוסלמיות, כדי לשנות את אופיין.
בניינים נמכרו למשקיעים פרטיים, שהפכו אותם לדירות יוקרה כחלק מתוכנית רחבה יותר להוציא את המקומיים המוחלשים שלא יכלו להרשות לעצמם את העלייה בשכר הדירה.
באזורים אלו, ההשתלבות הפכה לדרישה ולא לבחירה עבור אלו שרוצים להישאר.
מאז 2019, כל המשפחות ב"גטאות" נדרשות לרשום את ילדיהן מעל גיל שנה למעונות יום שבהם הם לומדים "ערכים דניים" ושפה, כאשר קצבאות רווחה נשללות ממי שאינו עומד בדרישות.
בצעד שנוי במחלוקת נוסף במסגרת "חבילת הגטאות", אנשים שהורשעו בפשעים ב"גטאות" נענשים בעונשים כפולים לעומת אלו שביצעו את אותם פשעים במקומות אחרים.
כיום ישנם 12 אזורים כאלה בדנמרק שבהם מהגרים ממדינות שאינן מערביות וצאצאיהם מהווים יותר מ-50% מהאוכלוסייה.
תנאים קשים שוררים במרכזי המעצר הדניים, שבהם אנשים שנשללה מהם אשרת שהייה מוחזקים במעצר בלתי מוגבל, לעיתים בבידוד, עם גישה לא מספקת לשירותי בריאות, ייעוץ משפטי ותרגום.
מדיניות שנויה במחלוקת נוספת משנת 2016, שכונתה "נקמנית" על ידי ארגון Human Rights Watch, מאפשרת לממשלה הדנית להחרים נכסים של פליטים אם ברשותם יותר מ-1,000 פאונד במזומן כדי לכסות את עלות שהותם.
בריטניה
לפני ממשלת העבודה החדשה של בריטניה ביטלה את התוכנית, בריטניה ורואנדה חתמו על הסכם לגרש מבקשי מקלט מבריטניה לרואנדה, מהלך שזכה לביקורת מצד ארגוני זכויות אדם רבים ככוחני ולא אנושי.
התוכנית, שהוסכמה באפריל 2022 על ידי ראש הממשלה דאז בוריס ג'ונסון, נועדה לשלוח כל מי שהגיע לבריטניה באופן בלתי חוקי לאחר ה-1 בינואר 2022 לרואנדה, מדינה שנמצאת במרחק של יותר מ-6,400 קילומטרים.
עם זאת, טיסת הגירוש הראשונה שתוכננה ליוני 2022 נעצרה על ידי שופטים אירופיים.
לאחר מכן, בית המשפט העליון של בריטניה אישר פסיקה שהמדיניות אינה חוקית, תוך ציון חששות שמא המהגרים עלולים להיות מוחזרים למדינות מוצאם או למדינות אחרות שבהן עלולים לעמוד בפני סכנת התעללות.
ביולי, הודיעה בריטניה כי תבטל גם את השימוש השנוי במחלוקת בספינה כדי לשכן מבקשי מקלט מול החוף הדרומי של אנגליה במסגרת חידוש מערכת ההגירה שלה.
ה"ספינת הכלא" הייתה מוקד למחלוקות, לאחר שפונתה למשך חודשיים באוגוסט 2023 בשל חיידק הליגיונלה באספקת המים שלה, ולאחר מכן בדצמבר, כאשר גבר אלבני נמצא מת על סיפונה, כאשר נחשד כי התאבד.
נכון לעכשיו, מבקשי המקלט בבריטניה ממשיכים להתמודד עם תנאים קשים, כאשר מספר מקרי המוות תחת טיפול ממשלתי יותר מהכפיל את עצמו בשנה האחרונה, כך על פי דו"ח של ה"גרדיאן".
"לצערי, ישנם דוגמאות איומות של פגיעה עצמית והתאבדות ברחבי אתרי המקלט בבריטניה," אמרה ניקולה דייוויד, מייסדת הארגון הבריטי ,One Life To Live שעובד כדי לאתגר את הדעות הקדומות הציבוריות בנוגע לבעיות מקלט ופליטים, בראיון ל-TRT World.
"אנשים מגיעים לכאן כשהם כבר טראומטיים, ואז הם עוברים מסע טראומטי, ואז הם חווים טראומה נוספת מהאופן שבו הם מטופלים כשהם מגיעים לבריטניה."
איטליה
ב-2023, בעקבות עלייה משמעותית במהגרים, הממשלה הפועלת באיטליה אישרה אמצעים קשים יותר כדי להאריך את זמני המעצר ולהבטיח שמרבית המהגרים שאין להם מעמד משפטי יוחזרו למדינות מוצאם.
על פי הכללים החדשים, מהגרים הממתינים להחזרה למולדתם יוחזקו במרכזי מעצר למשך שישה חודשים ראשונים, עם אפשרות להארכה עד 18 חודשים, במקום שלושת החודשים הנוכחיים.
הקואליציה האיטלקית לזכויות וחירויות אזרחיות (CILD) ביקרה את מרכזי המעצר הללו כ"חורים שחורים" שבהם מתבצעים הפרות חמורות של זכויות יסוד.
מאז ,2017 איטליה היא גם חלק מהסכם שנוי במחלוקת, הנתמך על ידי האיחוד האירופי עם הממשלה הלובית בטריפולי, הנתמכת על ידי האו"ם.
במסגרת ההסכם, איטליה מספקת הכשרה ומימון למשמר החופים הלובי כדי למנוע יציאתם של מהגרים ולהחזיר את אלו שכבר נמצאים בים ללוב, שם ארגוני זכויות האדם טוענים שהם נתונים לעינויים והתעללות במעצר שרירותי.
גרמניה
ב-9 בספטמבר הודיעה גרמניה על תוכניות להקשחת ביקורת הגבולות, במטרה להפחית את ההגירה הבלתי סדירה ולהגן על הציבור מפני "קיצוניות איסלאמית".
תוכנית חדשה עוצבה על ידי הממשלה המאפשרת למשטרה לעצור באופן זמני מבקשי מקלט שכבר רשומים במדינות אחרות של האיחוד האירופי, בזמן שהרשויות פועלות להאיץ את החזרתם לאותן מדינות.
ביוני, הממשלה הגרמנית הגיבה גם עם חקיקה חדשה שנועדה להקל על גירוש מבקשי מקלט שמבקרים בפומבי פעולות טרור.
על פי החוק, אפילו פוסט אחד ברשתות החברתיות המאשר או מקדם "פשע טרוריסטי" עשוי להיחשב עילה לגירוש.
סטטיסטיקה ממשלתית מראה כי בקשות המקלט בגרמניה ירדו ב-21.7% בשמונת החודשים הראשונים של 2024.
בכל רחבי האיחוד האירופי, הוגשו מעל 1.14 מיליון בקשות מקלט בשנת 2023, המספר הגבוה ביותר מאז משבר ההגירה ב-2016.
עם זאת, בחודשים האחרונים חלה ירידה במספר הבקשות, כאשר חודש מאי רשם ירידה של שליש בהשוואה לשיא של הסתיו שעבר.
