במסגרת תגובה מקדמית לעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון של רשויות הכיבוש, הודתה פרקליטות המדינה באופן רשמי בקיומו של אי-שוויון מובנה ועמוק בחלוקת המשאבים של משרד החינוך הישראלי.
לפי מסמכי המדינה, תלמידי זרם החינוך הממלכתי-דתי, המזוהה פוליטית ואידאולוגית עם מפעל ההתנחלות והימין הקיצוני, מקבלים נתח תקציבי הגבוה בעשרות אחוזים מזה המופנה לטובת תלמידים במסלולים הכלליים.
המדינה נימקה את העדפת המגזר הדתי בצורך לממן "תכנים תורניים" לצד השכלה כללית, ובכך אישרה כי קריטריונים אידאולוגיים ודתיים קודמים לעקרון השוויון הבסיסי.
עשורים של הזנחה והפרדה מבנית
מזה עשורים, המערכת מחולקת למגזרים נפרדים, כאשר החינוך הערבי—המשרת את האוכלוסייה הפלסטינית שנותרה באדמתה לאחר אירועי הנכבה של 1948 והפכה לאזרחית כפויה במדינה—נמצא באופן קבוע בתחתית סדר העדיפויות השלטוני.
ההזנחה המכוונת הזו מתבטאת במחסור בכיתות לימוד, תשתיות רעועות, והקצאת שעות לימוד זעומה.
מנגד, הזרם הממלכתי-דתי זוכה להגנה פוליטית רחבה מצד מפלגות השלטון, דבר המאפשר העברת כספים קואליציוניים ותוספות ייעודיות המנציחות את עליונותו הכלכלית והחברתית.
פערים של עשרות אחוזים
הנתונים שנחשפו עבור שנת 2024 מציגים תמונה מובהקת של אפליה חלוקתית, כאשר הפערים החריפים ביותר נרשמו במוסדות החינוך העל-יסודיים (חטיבות הביניים והתיכונים).
משרד החינוך הישראלי השקיע בממוצע כ-48 אלף שקלים בשנה עבור כל תלמיד בחינוך הממלכתי-דתי.
סכום זה גבוה ב-26% מההוצאה על תלמיד בחינוך הממלכתי-חילוני (העומדת על 38.3 אלף שקלים בלבד), ומגיע לשיא של 37% יותר בהשוואה לתקציב המופנה לתלמיד הפלסטיני במערכת החינוך הערבית.
פערים אלו מתורגמים ישירות להטבות מוגדלות כגון מימון שעות רבנים, כיתות לימוד קטנות יותר, וסל שעות שבועיות מורחב.
דחיית התיקון והנצחת המצב הקיים
למרות ההודאה הרשמית באי-הצדק המשווע, רשויות המדינה אינן ממהרות להביא לפתרון מיידי של המשבר.
בתשובתה ביקשה הפרקליטות ארכה להמשך הבחינה של מנגנוני התקצוב הייחודיים עד לסוף דצמבר 2026. משמעות הדבר היא כי האפליה התקציבית הממוסדת תימשך באותו האופן גם במהלך שנת הלימודים הקרובה (תשפ"ז).
העותרים, ובהם חברי כנסת מהאופוזיציה וארגוני חברה אזרחית, הדגישו כי לאור הודאת המדינה מדובר בעובדה משפטית מוכחת ולא בפרשנות, וכי הם ידרשו מהערכאות המשפטיות לכפות שינוי מבני מיידי בשטח כבר בשנת הלימודים הנוכחית כדי לבלום את המשך הפגיעה בזכויות התלמידים.
מקור: TRT World and agencies
