וושינגטון, די.סי. — עזיבתו הפתאומית של ג׳ו קנט מתפקידו כמנהל המרכז הלאומי ללוחמה בטרור (NCTC) בארה״ב היא יותר מסבב מינויים רגיל בוושינגטון. היא מגיעה ברגע של מתח פוליטי, מטלטלת את קואליציית להחזיר את אמריקה לגדולתה(MAGA) וחושפת מחלוקות שברובן נשמרו מאחורי דלתיים סגורות.
קנט, לוחם גרין ברט עטור עיטורים ורפובליקני שהתמודד לקונגרס במחוז השלישי של מדינת וושינגטון בשנים 2022 ו־2024, הבהיר מדוע התפטר. המלחמה באיראן, הנמצאת כעת בשבוע השלישי שלה, לא נבעה משום איום מיידי על ארה״ב, כתב במכתב התפטרות חריף, אלא מ״לחץ מצד ישראל״.
״איני יכול, מתוך מצפון, לתמוך במלחמה המתמשכת באיראן״, כתב. ״ברור שהתחלנו את המלחמה הזו בשל לחץ מצד ישראל והשדולה האמריקאית החזקה שלה״.
הוא קשר זאת ישירות לפלישה לעיראק ב־2003, והזהיר מפני שליחת דור נוסף לעימות ללא אינטרס לאומי ברור.
דבריו של קנט מסמנים את הקרע הציבורי הראשון מצד בכיר בממשל טראמפ סביב מבצע זעם אפי, המלחמה בהובלת ארה״ב נגד איראן שהחלה ב־28 בפברואר.
זעם שאינו מקרה בודד
התגובה מתוך המעגל הרחב יותר של תנועת MAGA הייתה מהירה ומעידה.
מרג'ורי טיילור גרין, אחת הקולות הבולטים ביותר בימין האמריקאי נגד מלחמה, הדהדה כמעט מיד את המסר של קנט.
״ג׳ו קנט אמר עכשיו את מה שחצי מהבסיס חושב —זה לא אמריקה קודם, זה ישראל קודם. טראמפ צריך לסיים את זה לפני שזה יעלה לנו ב־2028״, כתבה, והציגה את ההתפטרות כהוכחה לבגידה עמוקה יותר בהבטחת הליבה של התנועה.
בגבעת הקפיטול, רפובליקנים בעלי השפעה כמו הסנאטור ראנד פול נקטו טון דומה, אך קשרו זאת ישירות לפעולה חקיקתית.
״עמדה אמיצה. הזהרנו שהמלחמה הזו מיותרת ובלתי חוקתית. הגיע הזמן שהקונגרס יפעל במסגרת סמכויות המלחמה״, אמר, וחיזק את מאמציו לצמצם את סמכות הממשל ביחס לעימות.
חבר הקונגרס תומאס מאסי חזר על הטיעון הזה, והשתמש בעזיבתו של קנט כדי ללחוץ לקיום דיון ולהטלת מגבלות מימון.
״עוד אדם מבפנים רואה את מה שאנחנו רואים: אין איום מיידי, רק לחץ לוביסטי. זו הסיבה שאנחנו צריכים לשלול מימון ולקיים דיון״, כתב, בניסיון לגייס תמיכה במאמצים נגד הסלמה.
ביחד, התגובות הללו יוצרות דפוס: התמיכה בקנט משקפת זרם בתוך הבסיס הרפובליקני שרואה במלחמה באיראן סטייה מדוקטרינת ״אמריקה תחילה״.
האי־נחת הזו משתקפת גם בחלקים מן הקהילה המודיעינית.
ויליאם לורנס מאוניברסיטת אמריקן אמר ל־TRT World שהתפטרותו של קנט משקפת אי־נחת עמוקה יותר בחלקים מממסד הביטחון הלאומי של ארה״ב.
״בתוך קהילת המודיעין, גורמים מקצועיים כבר העלו דאגות״, אמר.
״הערכות של המועצה הלאומית למודיעין הצביעו על כך שהחלפת משטר באיראן עלולה לנבוע מהמלחמה הזו. היו גם התנגדויות נוספות. לכן, התפטרותו של קנט אינה מפתיעה אותי כלל״.
לורנס הוסיף שהמהלך משקף את נקודת המבט של רבים מאנשי המודיעין המקצועיים — קבוצה שלדבריו ״טוהרה, הושתקה והודרה ככל האפשר״ — ככל שסדרי עדיפויות פוליטיים מעצבים יותר ויותר את הערכות המודיעין.
״זה מייצג מאוד את הקונצנזוס של הרבה אנשי מקצוע שנדחקו הצידה״, אמר.
הוא גם הדגיש תסכול בקרב כוחות מיוחדים ובכירים אחרים בנוגע למבצעים האחרונים ולהעברת נכסים מאסיה למזרח התיכון.
״תהיה התנגדות מתמשכת מתוך הממשל״, אמר, ״אבל בסופו של דבר מה שיקרה בשטח יקבע את התוצאה יותר מאשר הדיווחים האלה״.
המתיחות מתפשטת החוצה
בתוך הממשל, עם זאת, השתיקה מצד בכירים הייתה לא פחות משמעותית.
טולסי גבארד, מנהלת המודיעין הלאומי והממונה הישירה של קנט, אמרה בעבר שתתפטר במקום לתמוך במלחמה עם איראן.
מאז שהחלו התקיפות באיראן, היא כמעט שלא התבטאה בפומבי. שתיקתה העלתה שאלות לגבי מעמדה בתוך ממשל שנראה כמי שנע לעבר הסלמה.
גם סגן הנשיא ג׳יי.די. ואנס שינה טון.
מי שהיה בעבר ספקן והעלה חששות לגבי העלויות והסיכונים של מלחמה, התיישר כעת פומבית עם הקו הרשמי והמעיט בערכן של הסתייגויותיו הקודמות. השינוי לא נעלם מעיניהם של תומכים שתמכו במדיניות חוץ שמוגדרת באיפוק.
הסערה אינה מוגבלת למעגלי הביטחון הלאומי.
קארי פריג'ן בולר, לשעבר מינויה בממשל טראמפ, שפוטרה לאחרונה מוועדת חופש הדת של הבית הלבן, הכריזה ביום שני שתנועת MAGA ״מתה״.
היא טענה שטראמפ פועל לפי הקו של ישראל במדיניות החוץ כלפי איראן.
גם סמירה מונשי, האישה המוסלמית היחידה בוועדה, התפטרה.
ההשלכות מתפשטות מעבר לוושינגטון.
התמיכה הציבורית במלחמה נראית שברירית, כאשר סקרים מצביעים על אי־נחת גוברת ככל שמחירי הדלק עולים ומגיעים דיווחים על נפגעים.
התפטרותו של קנט מעניקה למבקרים גורם בכיר מבפנים שאפשר להתלכד סביבו, ומוסיפה משקל לטענות שלפיהן למלחמה באיראן אין הצדקה ברורה.
במקביל, התגובות היו מקוטבות מאוד. יש ששיבחו את החלטתו כעקרונית. אחרים ביקרו את המסגור שלו כמסוכן או כבלתי נאמן.
לאחר שמכתבו הפתוח של קנט הפך ויראלי, דוברת הבית הלבן קרוליין לויט ביקשה להתייחס לטענות שבו, ואמרה: ״הטענה האבסורדית שהנשיא טראמפ קיבל את ההחלטה הזו על בסיס השפעה של אחרים, אפילו של מדינות זרות, היא גם מעליבה וגם מגוחכת״.
״הנשיא טראמפ היה עקבי באופן יוצא דופן ואומר כבר עשרות שנים שאיראן לעולם לא יכולה להחזיק בנשק גרעיני. כמי שבאמת נוכחת בתהליך קבלת ההחלטות של הנשיא טראמפ מדי יום, אני יכולה להעיד שהוא תמיד מבקש לעשות את מה שבאינטרס הטוב ביותר של ארצות הברית — נקודה״, אמרה לויט בפוסט נגדי ב־X.
מוקדם יותר ב־2025, כאשר טראמפ מינה את קנט לתפקיד במרכז הלאומי ללוחמה בטרור, הוא שיבח אותו כמי ״שצד טרוריסטים ופושעים כל חייו הבוגרים״, ועל כך ש״נשאר במאבק״ למרות שאיבד את אשתו שאנון, בקרב נגד ארגון הטרור דאעש.
אולם ביום שלישי, בתגובה להתפטרותו של קנט, טראמפ אמר לכתבים שזה ״דבר טוב״ משום שהוא היה ״חלש מאוד בענייני ביטחון״.
טראמפ הוסיף שאם מישהו בממשלו אינו מאמין שאיראן היא איום, ״אנחנו לא רוצים את האנשים האלה״.
״הם לא אנשים חכמים, או שהם לא אנשים מתוחכמים״.
