פולין טוענת כי סירובה של ישראל לשתף פעולה מעכב את החקירה על מותו של עובד סיוע פולני בעזה
סגן שר החוץ הפולני הדגיש כי מדינות רבות מתמודדות עם אותם קשיים כמו ישראל.
סגן שר החוץ הפולני, ולדיסלב טאופיל ברטושבסקי, אמר כי הרשויות הישראליות סירבו לשתף פעולה עם חקירת הממשלה בנוגע לרצח עובד הסיוע הפולני דמיאן סובול בעזה בשנה שעברה, מקרה שהעכיר את היחסים בין ורשה לתל אביב בשנה שעברה.
בשיחה עם רשת השידור הפרטית רדיו זט ביום רביעי, אמר ברטושבסקי כי החקירה "לא מתקדמת" עקב "חוסר תמיכה מצד ישראל".
"אנחנו לא יכולים לקבוע יותר ממה שיש לנו כרגע", אמר. "לא היה שיתוף פעולה מצד ישראל, וממשלות של כמה מדינות חוו את אותם מכשולים".
סובול היה אחד משבעה עובדי סיוע שנהרגו ב-1 באפריל 2024, כאשר כוחות ישראליים תקפו שיירה של המטבח המרכזי העולמי (WCK) שהביאה מזון במרכז עזה.
בין ההרוגים האחרים היו אזרחים מבריטניה, אוסטרליה, קנדה וארצות הברית, וכן נהג פלסטיני.
התקיפה עוררה גינוי נרחב והתנצלות פומבית נדירה מצד ישראל.
הצבא הישראלי אמר מאוחר יותר כי ההתקפה הייתה "טעות חמורה" שנגרמה עקב "זיהוי שגוי" של השיירה, וכמה קצינים פוטרו או ננזפו בעקבות חקירה פנימית.
עם זאת, ארגונים הומניטריים וכמה ממשלות אמרו שהתהליך הפנימי של ישראל לא עמד בתקני אחריות בינלאומיים.
'סודיות דיפלומטית'
התביעה המחוזית בפשמישל, עיר הולדתו של סובול בדרום-מזרח פולין, פתחה בחקירה פלילית באפריל 2024 כדי לקבוע האם בוצעו פשעי מלחמה או הפרות של החוק ההומניטארי הבינלאומי.
ברטושבסקי אמר כי התיק נותר פתוח, אך הגיע לנקודה שבה "התקדמות נוספת מחייבת שיתוף פעולה בין ישראל לארצות הברית".
משרד החוץ הפולני מינה ועדה משפטית בינלאומית עצמאית לבחינת האירועים, אך ממצאיה לא פורסמו.
גורמים ממשלתיים ציינו "סודיות דיפלומטית" ודיונים מתמשכים עם ממשלות בעלות ברית.
לפי כלי התקשורת הפולני Onet, ורשה טרם פרסמה נייר עמדה רשמי בנושא.
ארצות הברית, שבה ממוקמת WCK, גם היא ערכה חקירה, אך הפרטים לא פורסמו לציבור.
בעוד הנשיא דאז ג'ו ביידן תיאר את האירוע כ"מכוער", מייסד WCK חוסה אנדרס אמר כי עובדי הסיוע היו "מטרה שיטתית".
המקרה סיבך עוד יותר את היחסים בין הממשלה החדשה של הקואליציה האזרחית בוורשה לבין ישראל, על רקע קריאות מצד האיחוד האירופי כולו לחקירה מעמיקה יותר של הנפגעים האזרחיים בעזה.
לא הוקמה מסגרת חקירה משותפת לפולין וישראל, והתובעים טוענים כי אינם יכולים להמשיך בעבודתם ללא גישה לראיות ולנתונים צבאיים ישראליים.