מקורות ביטחוניים מסרו כי ה־MİT, שעקב מזה זמן אחר דריה וקרימואולו, קבע כי השניים העבירו מידע לשירות הביון הישראלי, המוסד.
מהמט בודאק דריה, מהנדס מכרות במקצועו, הקים בשנת 2005 במרסין חברה משלו ופתח מחצבת שיש. בהמשך החל לסחור עם מדינות רבות ברחבי העולם.
בדרך זו, דריה, שמשך את תשומת ליבו של שירות המודיעין הישראלי, יצר קשר עם אדם שכינויו "עלי אחמד יאסין", שהיה בכיר בחברת קש שהוקמה על ידי ישראל.
יאסין ביקר את דריה במשרדו בשנת 2012, אמר כי החברה שלו מעוניינת לעבוד איתו, והזמין אותו למדינה באירופה כדי שייפגש עם הבוסים שלו.
דריה, שראה בהזמנה הזדמנות עסקית, נפגש בינואר 2013 באירופה עם אנשי שירות הביון הישראלי, תחת כיסוי של “בעל החברה”.
דריה שוחח עם האנשים שפגש על פרטים הנוגעים לסחר בשיש שהם תכננו לקיים. איש מודיעין ישראלי בשם הקוד “לואיס” אמר למ.ב. דריה להעסיק את וייסל קרימואולו, אזרח טורקי ממוצא פלסטיני.
מהמט בודאק דריה קיבל הנחיות למסור להם מידע על הפעילויות שביצעו יחד עם קרימואולו. במקביל, גם יאסין שיצר את הקשר הראשוני עם דריה הנחה את קרימואולו לעבוד עם דריה בנושא זה.
מ.ב. דריה הגביר את פעילותו המסחרית המכוונה למדינות המזרח התיכון באמצעות וייסל קרימוגלו. הוא גם פיתח קשרים חברתיים ומסחריים עם פלסטינים המתנגדים למדיניות ישראל כלפי המזרח התיכון, אותם פגש דרך קרימוגלו. הוא גם העביר את המידע שאסף על אנשים אלה לשירות המודיעין הישראלי.
דריה, שניסה להשיג היתר כניסה לעזה תוך שימוש גם בקשרים המסחריים שקיים במסגרת מדיניות הכיבוש של ישראל בעזה, העביר למודיעין הישראלי תמונות של המחסנים שחיפש בעזה.
קרימוגלו, שרצה להרחיב את פעילותו העסקית, הציע לדריה בתחילת 2016 הצעה לסחור בחלקי רחפנים.
דריה, שדיווח לשירות הישראלי על כל צעד שנקט, העביר מיד את ההצעה לגורמי המוסד. לאחר קבלת אישור מצד השירות הישראלי, גם הדגימות הראשונות של היוזמה סופקו על־ידי שירות הביון הישראלי.
מוחמד זוארי, שמ.ב. דריה ווייסל קרימואולו ניסו יחד למכור לו רחפנים, נרצח בהתנקשות בתוניסיה בדצמבר 2016 — לפי הדיווח, על־ידי שירות הביון הישראלי
דריה שמרה על קשריה עם המודיעין הישראלי, שהחלו בשנת 2013, עד היום. במהלך תקופה זו, היא קיימה פגישות עם מדינות שלישיות במדינות אירופאיות שונות עם סוכני מודיעין רבים תחת שם הקוד "לואיס, חסוס/חוסה, ד"ר רוברטו/ריקרדו, דן/דניס, מארק, אלי/אמי ומייקל".
למרות שעבר את מבחני המוסד, הוא לא הצליח להימלט מ-MIT
שירות המודיעין הישראלי ייחס חשיבות רבה לסודיות כדי לא לסכן את פעילותם ארוכת השנים. לשם כך, הם סיפקו לדריה מערכת תקשורת מוצפנת.
יתר על כן, כחלק מצעדים מחמירים, דריה עבר פעמיים בדיקות גלאי שקר, פעם אחת באסיה בשנת 2016 ופעם נוספת באירופה בשנת 2024, ועבר בהצלחה את שתי הבדיקות.
לאחר בדיקות גלאי השקר, דריה הבין את חומרת המצב ועבר לשלב הבא במבצע.
מ. ב. דריה, שפעל על פי הוראות אנשי שירות המודיעין הישראלי, רכש כרטיסי SIM, מודמים לאינטרנט ונתבים מטורקיה וממדינות אחרות, והעביר מידע הכולל סיסמאות, מספרי סידוריים, פרטי ייצור וכתובות MAC לממונים עליו.
נקבע כי דריה קיים פגישה קריטית עם פקידי המוסד בחו"ל בינואר ותכנן להקים חברת קש בחו"ל למטרות מבצעיות.
על פי הדיווחים, התוכנית נועדה לחדור לשרשרת האספקה הבינלאומית באמצעות חברת קש, לרכוש מוצרים ממדינות שיועדו על ידי המוסד, ולתאם משלוחים למדינת המשתמש הסופי.
בהתאם לכך, שלוש משרדי עורכי דין הפועלים באסיה יהיו מעורבים בתהליך; הראשונה תשנה את האריזה ותאחסן את המוצרים, השנייה תספק אחסון זמני, והשלישית תייצא את המוצרים למשתמש הסופי.
דריה עמד להקים חברה־קש בניהולו, שתפקידה היה לנהל בשם שירות הביון הישראלי את שרשרת האספקה — משלב השגת המוצרים ועד לשלב היצוא.
ארגון הביון הלאומי של טורקיה (MİT) עצר שני חשודים, בטענה שפעלו מטעם שירות הביון הישראלי המוסד, במסגרת מבצע נגד־ריגול שכונה בשם הקוד “MONITUM” ותואר כ״מורכב״.
מקורות ביטחוניים בטורקיה מסרו כי מהמט בודאק דריה ווייסל קרימואולו נעצרו במסגרת פעולות מתואמות שבוצעו במקביל, בהכוונת ה־MİT, על־ידי צוותי פרקליטות מחוז איסטנבול ומשטרת איסטנבול — היחידה ללוחמה בטרור. עוד נמסר כי החקירה נמשכת באופן רב־ממדי, וכי ההליך המשפטי בעניינם של החשודים עודנו מתנהל.
