לפי הודעת שגרירות ישראל בניקוסיה לאתר החדשות Philenews, הפורטל הדיגיטלי של העיתון הקפריסאי Phileleftheros, כ-15 עד 20 אלף ישראלים רואים כיום ברפובליקת קפריסין את ביתם.

לפי הדיווח, השגרירות ציינה כי מספר זה גדל באופן משמעותי לאורך השנים, וכי הקרבה הגיאוגרפית והיחסים ההדוקים בין שני הצדדים ממלאים תפקיד חשוב בהפיכתה של קפריסין ליעד אטרקטיבי עבור ישראלים.

השגרירות מסרה כי התרחבות היחסים הכלכליים הביאה גם לכך שחברות ישראליות רואות בקפריסין לא רק שוק למכירת מוצריהן, אלא גם מרכז שממנו ניתן לנהל פעילות בינלאומית. עוד צוין כי קיימות הזדמנויות חדשות לשיתוף פעולה, במיוחד בתחומי החקלאות וטכנולוגיות המים.

השגרירות הודיעה כי נבחנת האפשרות להקים חוות הדגמה ניסיונית, שבה ייבחנו פתרונות אגרו-טכנולוגיים ישראליים בתנאים המקומיים בקפריסין ויוצגו בפני חקלאים באזור.

בדיווח צוין גם כי חלק מהישראלים המתגוררים ברפובליקת קפריסין מחזיקים במקביל בדרכונים של מדינות האיחוד האירופי, ולכן ייתכן שבנתונים הרשמיים הם אינם מופיעים כאזרחים ישראלים.

לפי נתוני שירות הסטטיסטיקה של קפריסין שהובאו בדיווח, ישראל הייתה בשנת 2025 שוק התיירות השני בגודלו של האי, כאשר מבקרים מישראל היוו 13% מכלל כניסות התיירים.

במקביל, היקף הסחר בין שני הצדדים חצה בשנת 2025 את רף 600 מיליון האירו. ההשקעות הישראליות ברפובליקת קפריסין התרחבו גם בתחומי האנרגיה, הנדל”ן, הטכנולוגיה והתיירות.

שיעור ההגירה בקרב ישראלים אמידים הגיע לשיא בשנים 2023 ו-2024

לפי מחקר של אוניברסיטת תל אביב, כ-49 אלף ישראלים עזבו את המדינה בשנים 2023 ו-2024 לתקופה של יותר משנה. לפי המחקר, כ-50 אלף בני אדם נוספים שעזבו את ישראל בשנת 2025 צפויים להיות מסווגים כמהגרים אם ישהו מחוץ למדינה במשך 12 חודשים לפחות.

במחקר צוין כי המשך רמות הגירה גבוהות עלול להשליך על הכלכלה והביטחון של ישראל.

מחקר של אגף התכנון והכלכלה ברשות המסים בישראל, שגם הוא הובא בדיווח, הצביע על שינוי בפרופיל של העוזבים את המדינה.

לפי המחקר, שיעור ההגירה בקרב ישראלים אמידים הגיע בשנים 2023 ו-2024 לרמות שיא, והיה כמעט כפול מהרמה שנרשמה עד שנת 2019.

עוד צוין כי רופאים, מהנדסים ועובדים אחרים בעלי השכלה גבוהה והכנסות גבוהות מיוצגים בשיעור גבוה במיוחד בקרב המהגרים.

שיתוף פעולה טכנולוגי בין ישראל לקפריסין

בדיווח צוין עוד כי שיתוף הפעולה בין ישראל לרפובליקת קפריסין אינו מוגבל למסחר ולהשקעות, אלא מתרחב גם לתחומי המחקר והטכנולוגיה.

אגירת אנרגיה, בינה מלאכותית ואבטחת סייבר הוזכרו בין התחומים האפשריים לשיתוף פעולה עתידי. עוד הודגש כי שיתוף הפעולה בין חברת BaroMar הישראלית לבין מכון קפריסין הוא אחד הפרויקטים הקיימים בתחום.

במסגרת הפרויקט, מערכת המאפשרת אגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס מתחת למים משולבת ונבחנת במתקן המחקר PROTEAS.

“ההשפעה הגוברת של הנוכחות הישראלית”

בעבר פורסמו בתקשורת דיווחים שלפיהם חלק מהקפריסאים היוונים מביעים אי-נוחות לנוכח ההשפעה הישראלית ההולכת וגוברת ברפובליקת קפריסין.

במאמר שכותרתו “ההשפעה הגוברת של הנוכחות הישראלית”, שפורסם בעיתון Kathimerini, היוצא לאור ביוון ומופץ גם בקפריסין, נטען כי התיישבותם של ישראלים ברפובליקת קפריסין עשויה להפוך לקבועה, ונמתחה ביקורת על מדיניות הממשלה, שלפי המאמר מעניקה יחס מועדף לישראלים.

במאמר נטען כי הקמת בתי ספר, מקומות תפילה, עסקים ותשתיות המיועדים לצורכיהם של ישראלים ברפובליקת קפריסין מחזקת בקרב החברה הקפריסאית-יוונית את הרושם שהנוכחות הישראלית אינה עוד רק עניין של השקעות או תיירות, אלא מקבלת אופי של “התיישבות וקביעות רבה יותר”. עוד נטען כי אם התהליך יימשך באופן זה, הוא עלול לפגוע בקבלה הציבורית של היחסים הטובים עם ישראל.