מפלגת חד"ש, בעלת הרוב הערבי בישראל, תבחר את מנהיגה הראשון מזה למעלה מעשור בבחירות מקדימות פנימיות במפלגה ביום שבת. בעקבות הודעת יו"ר המפלגה איימן עודה כי לא יתמודד לבחירה מחדש, חבר הכנסת לשעבר יוסף ג'בארין מוביל, על פי הדיווחים, את המירוץ לראשות המפלגה.
שינוי זה בתוך חד"ש עולה במקביל לבחירות המתקרבות בישראל וללחץ הגובר על המפלגות הערביות להתאחד. המפלגה רואה בבחירות הקרובות מאבק קריטי נגד ממשלת נתניהו-בן גביר-סמוטריץ', הכיבוש המעמיק, הגזענות ועליית מדיניות הימין הקיצוני.
מה המשמעות של עלייתו של ג'בארין?
יוסף ג'בארין, שכיהן בכנסת בין השנים 2015-2021, הוא מלומד משפטים עם שורשים באום אל-פחם ודמות פעילה ותיקה בחד"ש. עלייתו למנהיגות עשויה להוביל לכך שהמפלגה תעביר את מוקד תשומת הלב שלה מעבר למעוזיה המסורתיים בחיפה, תל אביב והאזורים הצפוניים, ותעניק משקל רב יותר לאזור המשולש.
אזור המשולש, ביתם של כ-250,000 אזרחים ערבים, היה בכותרות בשנים האחרונות, במיוחד עקב גל של פשיעה אלימה ופשע מאורגן. פעילים באזור טענו כי לא היו מיוצגים כראוי בממשל חד"ש. אם ג'בארין ייבחר, צפויים להגברת ההשתתפות הפוליטית וההתגייסות האלקטורלית באזור.
בחד"ש, לא רק איימן עודה אלא גם עאידה תומא-סלימאן, דמות בולטת במפלגה, מתכוננת לעזוב את הכנסת לאחר 11 שנים. על מקומה מתמודדות פעילת זכויות האדם ג'אפר פרח, נסרין מורקוס וראש עיריית כפר יאסיף לשעבר שאדי שווירי.
נאמר כי המקום השלישי ברשימת המפלגה שמור באופן מסורתי למועמד יהודי. חבר הכנסת הנוכחי עופר כסיף יתמודד על תפקיד זה מול פעילת המפלגה נועה לוי.
אחד המועמדים המובילים לתפקיד הרביעי הוא יוסף עטאונה, פוליטיקאי בדואי מהנגב. חזרתו הפוטנציאלית של עטאונה נתפסת כקשורה למטרתה של חד"ש לבנות בסיס חזק יותר בקרב מצביעים בדואים בנגב נגד רע"ם, בראשות מנסור עבאס.
האם ניתן להקים מחדש את "הרשימה המשותפת"?
חילופי ההנהגה בחד"ש עלולים להשפיע גם על המשא ומתן המתמשך לאיחוד המפלגות הערביות בישראל תחת דגל הרשימה המשותפת. חד"ש, רע"ם, תע"ל ובל"ד הסכימו לפעול במשותף בינואר. עם זאת, למרות החודשים שחלפו, לא חלה התקדמות משמעותית במשא ומתן.
על פי סקרים, אם המפלגות הערביות יתמודדו כרשימה מאוחדת, הן יוכלו לזכות בין 12 ל-15 מושבים. תוצאה זו עשויה להפוך את הרשימה המשותפת לגוש השלישי או הרביעי בגודלו בכנסת. עם זאת, אם המפלגות יתמודדו בנפרד, מספר המושבים הכולל יקטן, וחלק מהמפלגות עלולות לרדת מתחת לאחוז החסימה.
המכשול הגדול ביותר במשא ומתן הוא רצונה של רעאם, בהובלת מנסור עבאס, לפעול באופן עצמאי לאחר הבחירות. רעאם מצהירה שהיא פתוחה לרשימה משותפת לבחירות אך רוצה לשמור על האפשרות להצטרף לקואליציה הממשלתית לאחר מכן.
חד"ש, תע"ל ובל"ד, בפרט, מתנגדות לכל הגבלה על זכותן להתנגד לממשלה בראשות נתניהו או לממשלה הכוללת מפלגות ימין קיצוני. לכן, מודל ה"ברית הטכנית" שדוגל בה רע"ם יוצר חוסר אמון בקרב מפלגות ערביות אחרות.
מנסור עבאס הצהיר כי לא היה לו קשר עם הליכוד או נתניהו, והוסיף: "אנחנו רוצים לשנות את הממשלה הזו". עם זאת, רצונו של רעאם לשמור על גמישות הקואליציונית לאחר הבחירות מקשה על הגעה להסכם עם מפלגות ערביות אחרות.
על פי מקורות בחד"ש, עלייתו של ג'בארין למנהיגות עשויה לסייע להתגבר על המבוי הסתום הזה. הכבוד שזוכה לג'בארין בתוך חד"ש ובקרב מנהיגי מפלגות ערביות אחרות עשוי לתת תנופה חדשה לשיחות המיזוג.
נקודת מפנה קריטית בפוליטיקה הערבית
הפריימריז של חד"ש אינם נתפסים רק כשינוי פנימי במנהיגות במפלגה. תהליך זה הוא בעל חשיבות קריטית מבחינת האופן שבו יעוצב הייצוג הפוליטי הערבי בישראל, האם ניתן יהיה להקים מחדש את הרשימה המשותפת, ואיזה תפקיד ימלאו המפלגות הערביות בתרחישים אפשריים שלאחר ממשלת נתניהו.
אם רע"ם תתמודד ללא מתחרים, היא עשויה לשמור על מעמדה החזק ולהפוך לשחקן מפתח במשא ומתן שלאחר הבחירות. עם זאת, דרישה חזקה בחברה הערבית להקמתה מחדש של הרשימה המשותפת מפעילה לחץ על רע"ם. מצביעים הרואים בר"ם מכשול לאחדות עלולים לסכן את כוחה של המפלגה בקלפיות.
צוות ההנהגה החדש של חד"ש שואף לחזק את ייצוגו באזורים כמו המשולש והנגב, וכן להתגבר על הפילוג בין המפלגות הערביות. לכן, הפריימריז בשבת נתפסים כנקודת מפנה מכרעת שעשויה לקבוע את כיוון הפוליטיקה הערבית בישראל לקראת הבחירות הקרובות.
