היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, העיד ביום שלישי בבית המשפט המחוזי בירושלים כי אינו זוכר אם אישר במפורש לחקור את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בחשד לשוחד במסגרת תיק 4000, אף שהבהיר כי אישר לחקור אותו באזהרה.

מנדלבליט אמר את הדברים במהלך חקירתו הנגדית בידי סנגורו של נתניהו, עורך הדין עמית חדד, שהתמקדה באישורים שניתנו לפתיחת החקירות נגד ראש הממשלה בתיקים 1000, 2000 ו-4000.

כשנשאל אילו עבירות אישר לחקור, השיב מנדלבליט כי מדובר בעבירות הנוגעות לטוהר המידות, אך לא זכר אם אישר להשתמש במפורש במונח ״שוחד״ בנוסח האזהרה שנמסר לנתניהו.

מנדלבליט הבהיר כי הוא זוכר שאישר לחקור את ראש הממשלה באזהרה בכל שלושת התיקים, אך אינו זוכר את הניסוח המדויק של האישורים שניתנו.

״הניסוח הזה באמת יותר מתאים להפרת אמונים״

במהלך הדיון הציג חדד מסמכים הנוגעים לחקירת נתניהו, וטען כי המונח ״שוחד״ לא הופיע באזהרה שנמסרה לראש הממשלה.

מנדלבליט תיאר את נוסח האזהרה כ״ניסוח פתלתל״ והסביר כי ביקש להשאיר לחוקרים מרחב פעולה לבחינת עבירות שונות בהתאם להתפתחויות החקירה.

לדבריו, הנוסח התאים יותר לחשד להפרת אמונים, אך לא נועד למנוע בחינה של עבירות נוספות, ובהן שוחד.

השופט משה בר-עם תהה אם ראוי להשתמש בניסוח עמום באזהרה הנמסרת לראש ממשלה במסגרת חקירה פלילית.

חדד טען כי האזהרה אינה כוללת את המרכיבים הנדרשים לחשד לשוחד, וכי נתניהו לא הוזהר במפורש שהוא נחקר בחשד לעבירה זו.

בתגובה לטענה כי מדובר בפגם בהליך, מנדלבליט לא שלל את האפשרות שנפלה תקלה בניסוח האזהרה.

סנגור נתניהו מאשים את התביעה במניעים פוליטיים

בהמשך החקירה האשים חדד את הפרקליטות בכך שהגישה את כתב האישום נגד נתניהו ממניעים פוליטיים, במטרה להביא להחלפת השלטון בישראל.

התובעת בתיק 4000, יהודית תירוש, דחתה את הטענות והבהירה כי ההחלטות בתיק התקבלו על בסיס הראיות ולא משיקולים פוליטיים.

חדד ביקש גם לברר אם מנדלבליט אמר בעבר לתירוש כי נתניהו עלול להוביל לשינוי משטרי בישראל בדומה להתפתחויות בהונגריה ובפולין.

תירוש התנגדה לקו החקירה וטענה כי אין להפוך את הדיון בבדיקת האישורים שנתן היועץ המשפטי לממשלה לחקירה של מניעי התובעים.

לאחר התייעצות קבעו השופטים כי יאפשרו להגנה להציג שאלות הנוגעות למניעים פוליטיים בהיקף מוגבל, ורק לאחר שתונח תשתית עובדתית לטענות.

בית המשפט הדגיש כי קיים קושי מהותי בחקירת תובע על מניעיו להגשת כתב אישום, אך ציין כי טענות בדבר שיקולים זרים עשויות להיות רלוונטיות לטענת הגנה מן הצדק.

משמעות העדות בתיק 4000

בתיק 4000 מואשם נתניהו בקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים במסגרת יחסיו עם איש העסקים שאול אלוביץ', שהיה בעל השליטה בקבוצת בזק ובאתר וואלה.

לפי כתב האישום, נתניהו קידם לכאורה אינטרסים רגולטוריים של אלוביץ' בתמורה לסיקור תקשורתי אוהד באתר וואלה.

נתניהו מכחיש את האישומים נגדו.

השאלה אם החשד לשוחד הוצג לנתניהו במפורש במהלך חקירתו עשויה להיות בעלת משמעות לטענות ההגנה בנוגע להליך החקירה וליכולתו להתגונן מפני האישום.

עם זאת, עדותו של מנדלבליט אינה מהווה קביעה שיפוטית כי החקירה התנהלה שלא כדין או כי כתב האישום נגד נתניהו בטל.