אירוע שהתרחש לאחרונה, ב-22 באפריל, חשף שוב מגמה זו. כ-40 מתנחלים ישראליים בלתי חוקיים חדרו כמה מאות מטרים לשטח סוריה ברמת הגולן הכבושה, בניסיון להקים מאחז סמוך לכפר הדרוזי חאדר, הממוקם בפאתי הר חרמון, הידוע גם בשם ג'בל אל-שייח.

תיעוד מהמקום מראה מתנחלים המטפסים על גגות. בסרטון אומר אחד מהם: "בלי התיישבות אזרחית, גם האחיזה הצבאית לא תחזיק לאורך זמן. אנחנו פה עד שיאפשרו למשפחות הגרעין של תנועת 'חלוצי הבשן' להיכנס ולגור כאן. עזרו להם ולכולנו".

אנשי "חלוצי הבשן" טוענים כי "ההתיישבות בבשן כולו היא המשך טבעי להתיישבות בגולן, והיא תסייע לייצוב האזור, לביצור ביטחונה של ישראל ולמימוש זכותנו ההיסטורית על חבלי ארץ שנשמטו מאיתנו".

התקשורת הישראלית זיהתה את הקבוצה שעמדה מאחורי הניסיון כ"חלוצי הבשן", תנועת מתנחלים בלתי חוקית שהוקמה לאחרונה, הדוגלת בהרחבת הנוכחות הישראלית מעבר לרמת הגולן הכבושה אל דרום סוריה.

בהודעה שפרסמה לאחר האירוע טענה הקבוצה כי יצרה קשר עם תושבים צ'רקסים מקומיים בכפר ביר אל-עג'ם, אותו תיארה ככפר נטוש.

התרחבות מעבר לגולן

“בדיוק לפני חמישים שנה שמעון פרס נתן לעולים לשומרון להישאר בשטח, אף שבימים ההם הדברים היו בניגוד לתפיסתו. אנו מצפים מ"ממשלת הימין על מלא" לעשות את אותו הדבר, ולאפשר קביעת עובדות יהודיות בשטח.”

אף על פי שבסופו של דבר התערב צה"ל והוציא את המתיישבים הבלתי חוקיים מהאזור והעבירם למעצר, האירוע מצביע על מגמה אידיאולוגית ואסטרטגית רחבה יותר מאשר על פרובוקציה בודדת.

זה לא היה הניסיון הראשון מסוג זה. על חדירה דומה דווח כמעט חודשיים קודם לכן, דבר המעיד על מאמצים מאורגנים ומתמשכים לחרוג מגבולות מוכרים.

תנועת "חלוצי הבשן" הוקמה באפריל 2025, בעקבות שינויים גיאופוליטיים משמעותיים לאורך הגבול בין ישראל לסוריה לאחר התמוטטות משטר אסד.

התפתחויות אלה הואצו עוד יותר בעקבות כיבוש הר חרמון על ידי ישראל בדצמבר 2024 והצהרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הסכם הנסיגה משנת 1974 בין ישראל לסוריה התמוטט למעשה.

עבור תומכי התנועה, התפתחויות אלה מהוות הזדמנות אסטרטגית.

לדברי הקבוצה, ההתיישבות בסוריה הרחבה היא המשך טבעי להתרחבותה של ישראל ברמת הגולן הכבושה. הדבר משקף מסגרת אידיאולוגית ארוכת שנים בתנועת המתנחלים, שבה טיעונים ביטחוניים משולבים בטענות דתיות והיסטוריות כדי להקנות לגיטימציה להרחבה הטריטוריאלית.

פרופ' עמוס עזריה מאוניברסיטת אריאל הוא תומך ידוע ביוזמה. מועמדותה של דניאלה וייס, מנהיגה בולטת בתנועת המתנחלים, לפרס נובל לשלום לשנת 2025, ממחישה עוד יותר את הסביבה האידיאולוגית התומכת בקבוצה.

נציגים לאזור החיץ בסוריה?

ישראל כבר הביעה בעבר עניין בהקמת אזור חיץ בדרום סוריה, במיוחד באזורים המאוכלסים בקהילות דרוזיות. דיווחים מצביעים על כך שישראל סיפקה לעתים תמיכה, כולל נשק, לקבוצות דרוזיות, במטרה לבנות השפעה מקומית ולעצב את הסביבה הביטחונית לאורך גבולה הצפוני.

דבר זה עולה בקנה אחד עם חזון אסטרטגי רחב יותר המסתובב במעגלי המדיניות הישראליים, שבו סוריה מפוצלת או פדרלית נתפסת כעדיפה על פני מדינה מרכזית חזקה.

דבר זה עולה בקנה אחד עם העדפה ישראלית רחבה יותר לסוריה מפוצלת או פדרלית. שר החוץ גדעון סער הדגיש את התמיכה בקבוצות מיעוט כגון הדרוזים וה-YPG, ובכך חיזק גישה אסטרטגית המעדיפה מבני כוח מבוזרים על פני מדינה מרכזית חזקה.

למרות שהן אינן מורשות באופן רשמי, פעולות כאלה מתנהלות לעתים קרובות במקביל ליעדי המדינה. מאחזים בלתי חוקיים של מתנחלים שימשו לאורך ההיסטוריה כחזית של ההתרחבות הבלתי חוקית של ישראל, ויצרו "עובדות בשטח" בלתי הפיכות, אשר מאוחר יותר הוכרזו כנורמליות או שולבו במדיניות הרשמית.

למרות שהצבא הישראלי התייחס לפלישות כאלה כבלתי מורשות והתערב כדי לפנות את המתנחלים, תוך הצגתם כסיכונים ביטחוניים פוטנציאליים, ההנהגה הפוליטית נמנעה ברובה מגינוי ישיר. אף שגורם ישראלי בכיר לא תמך בגלוי בתנועת "חלוצי הבשן", דמויות מהקצה הימני של הקשת הפוליטית ממשיכות לקדם חזונות התפשטותיים המשקפים מקרוב את סדר היום של הקבוצה.

בניגוד לגדה המערבית הכבושה, שבה התרחבות ההתנחלויות מושרשת זה עשרות שנים, דרום סוריה מייצג גבול חדש ובלתי יציב. התמוטטות הסמכות המרכזית והדינמיקה האזורית המשתנה פתחו מרחב לפעילים מונעי אידיאולוגיה לקדם תביעות טריטוריאליות.

עם הסלמת המתיחות האזורית, התרחבות הפעילות הבלתי חוקית של המתנחלים הישראלים לשטח סוריה מתגלה כחזית חדשה ומסוכנת בנוף נפיץ ממילא.