מצרים האשימה את אתיופיה בפוליטיזציה של תפעול "סכר התחייה האתיופי הגדול" (GERD) על נהר הנילוס, באמצעות נקיטת צעדים חד-צדדיים. הדברים נאמרו במהלך מסיבת עיתונאים משותפת שקיימו בקהיר ביום שני שר החוץ המצרי, באדר עבד אל-עאטי, ושרת החוץ של מוזמביק, מנואלה לוקאס.

בהדגישו כי ביטחון המים הוא "סוגיה קיומית" ועדיפות לאומית עבור מצרים, אמר עבד אל-עאטי: "לא תיתכן פשרה בעניין זה".

הוא אמר שמצרים הזהירה שוב ושוב כי אתיופיה פיתחה את הסכר באמצעות צעדים חד־צדדיים המתעלמים מהדין הבינלאומי ומהעיקרון של תיאום מקדים, והוסיף: 'אתיופיה, כארץ מעלה הזרם, לא יכולה לפעול בחד־צדדיות.'

הוא האשים את אתיופיה בניהול הסכר באופן 'מפוליטיזי' ללא תיאום מקדים עם שתי המדינות במורד הזרם, מצרים וסודאן, ואמר שפעולות כאלה היו להן 'השלכות שליליות מאוד'.

ירידה במפלס המים

על פי עבד אלאתי, אחזקת מים אחרונה על ידי אתיופיה ללא תיאום מקדים הובילה בימים האחרונים לירידה במפלסי המים בסודאן, והשפיעה על זמינות המים לקהילות בסודאן.

הוא הדגיש שמצרים 'אינה מתנגדת לזכותה של אתיופיה להתפתח, בתנאי שזה לא יגרום נזק לסודאן או למצרים', והוסיף: 'להם הזכות להתפתח, ולנו הזכות לחיים.'

מצרים וסודאן נמצאות מזה זמן רב בעימות עם אתיופיה על מילוי והפעלת ה‑GERD, שבאתיופיה החלו לבנות ב‑2011 והושק רשמית בספטמבר 2025.

קהיר וח'רטום קראו להסכם משולש מחייב מבחינה משפטית שינהל את מילוי והפעלת הסכר לפני שההליך יושלם.

עם זאת, אתיופיה טוענת שהפרויקט אינו דורש הסכם מחייב ומתעקשת שאינה מתכוונת להזיק לאינטרסים של אף מדינה אחרת.

העימות הוביל להשעיית המשא ומתן במשך שלוש שנים לפני שהוא חודש ב‑2023, אך נקטע שוב ב‑2024.