היצרן הישראלי של כיפת ברזל ניצב בפני תקלה בייצור חלקים מרכזיים, לאחר שפולקסווגן הודיעה שמפעל אוסנבריק יפסיק את הייצור עד 2027.

ההחלטה של יצרנית הרכב סיכנה את חברת רפאל — מערכות לחימה מתקדמות בסיכון לאבד קו ייצור חיוני לרכיבי הטילים שלה.

רפאל התכוונה לייצר במתקן הגרמני את טילי היירוט מסוג תמיר למערכת כיפת ברזל, על רקע סכסוכים מתמשכים בלבנון ובמתיחות עם איראן שנוגעות גם בישראל וגם בארה"ב.

פולקסווגן הודיעה בתחילת 2026 על תוכניות להפסיק את ייצור הרכבים במפעל אוסנבריק עד 2027, לאחר שנקלעה לתחרות עזה וקושי מתמשך במעבר לשוק הרכב החשמלי, בעיקר מול מתחרות סיניות ואירופאיות אחרות.

פולקסווגן חתמה בסוף אפריל על מכתב כוונות להמרת המתקן לייצור לצרכי הגנה, בשותפות עם חברת ההגנה הממלכתית הישראלית רפאל לשם ייצור רכיבים למערכת טילי ההגנה כיפת ברזל, במטרה להציל כ-2,300 משרות.

קטאר חוסמת את העסקה

פעילי שלום מקומיים, נציגי עובדים ומפלגת השמאל בגרמניה הביעו התנגדות חריפה להמרת מפעל הרכב למקום ייצור נשק עבור ישראל, בשל המלחמה הג'נוצידית בעזה.

חיכוך פנימי העמיק את המשבר לאחר שרשות ההשקעות של קטאר — האוחזת ב-10.4% מהמניות, 17% מזכויות ההצבעה ושתי מושבים בדירקטוריון הפיקוח של פולקסווגן — הביעה הסתייגויות מבניות חזקות.

לפי העיתון הגרמני Bild, קרן ההון הריבונית של קטאר חסמה את המשא ומתן על שיתוף פעולה עם התאגיד הממלכתי הישראלי בתחום ההגנה.

למרות שקטאר אינה מקיימת יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל, היא פועלת כמתווך מרכזי במשא ומתן על הסכמי שלום בסכסוכים במזרח התיכון שמעורבת בהם ישראל.

הודו כיצרנית אפשרית

רפאל בוחנת כעת באופן פעיל יצרנים חלופיים לייצור החלקים המרכזיים של כיפת ברזל.

לפי מקורות בתקשורת ההודית NDTV, הודו צומחת למרכז חדש לייצור רכיבים.

הודו היא כבר יעד היצוא הגדול ביותר של ישראל בתחום ההגנה, ומהווה כמעט 30% מנפח היצוא הביטחוני הישראלי.

טרם התקבלה החלטה סופית, וגורלו של כוח העבודה הגרמני נשאר קשור לתמרונים גאופוליטיים גלובליים מורכבים.