גוברים החששות בקרב הדרגים הכלכליים של רשויות הכיבוש הישראלי מפני אובדן שליטה מוחלט על מכסות ימי המילואים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו לאחרונה.
למרות ניסיונות של משרד האוצר הישראלי לקבוע תקרה לשירות המילואים כדי למנוע קריסה כלכלית, המציאות בשטח מעידה על פריצה גסה של כל המגבלות שסוכמו.
המתווה, שאושר רק בינואר האחרון מתוך כוונה להגביל את השירות ל-55 ימים בשנה, הפך לבלתי רלוונטי כאשר עשרות אלפי ישראלים כבר חצו את רף 90 ימי השירות, מה שמעמיד את המערכת הישראלית בפני אי-ודאות תקציבית חסרת תקדים.
הכישלון של משרד האוצר
המשבר הנוכחי החל להחריף לאחר שסוכם בין משרד האוצר למערכת הביטחון של הכיבוש על צמצום מספר המגויסים ל-40 אלף בכל זמן נתון, בניסיון להגן על המשק מפני פגיעה בפריון ולחצים אינפלציוניים.
עם זאת, התוקפנות המתמשכת והתרחבות זירות העימות, במיוחד לאחר ההסלמה מול איראן, שיבשו את התוכניות. מספר המגויסים זינק ל-120 אלף בשיא העימות, וגם כעת, תחת מה שמכונה "רגיעה יחסית", הוא עומד על כ-80 אלף חיילים – פי שניים מהתקרה שנקבעה.
המציאות הזו כופה על המשק הישראלי עלויות הנאמדות בעשרות מיליארדי שקלים, כסף שמופנה למכונת המלחמה במקום לרווחה או לשיקום הכלכלה המדממת.
שחיקה בקרב המגויסים והמשק
הלחץ על כוחות המילואים אינו רק תקציבי אלא גם חברתי ומבצעי, שכן בדרגי השטח של הכיבוש מדווחים על שימוש נרחב ב"צווי 8" והארכות שירות שנעשות ללא תכנון מוקדם.
הציפיות בקרב המשרתים מדברות על שירות שעשוי להגיע ל-100 ימים ואף יותר במהלך השנה הנוכחית, דבר שמוביל לפגיעה ישירה במגזר העסקי וביציבות המחירים בשווקים הפנימיים.
משרד האוצר הישראלי מוצא את עצמו בעמדת מגננה, כאשר הוא נאלץ להודות שאין בידיו את הכלים לחזות את היקפי הגיוס העתידיים או את עומק הבור התקציבי שנוצר כתוצאה מהמדיניות הצבאית.
מקור: TRT World and agencies
