המערכת הפוליטית של משטר ההפרדה הגזעי הישראלי ניצבת בפני טלטלה משמעותית נוספת, כאשר השותפות החרדיות המרכזיות בקואליציה השלטת, סיעות "יהדות התורה" ו"ש"ס", הודיעו על החרמת כל יוזמות החקיקה של הממשלה.
הצעד הדרמטי מגיע בתגובה ישירה להחלטתו של ראש הממשלה הישראלי, בנימין נתניהו, לבלום את קידומו של החוק המכונה "חוק המעונות".
החוק המדובר נועד לעקוף את פסיקות המערכת המשפטית הישראלית, ולייצר מנגנון שיאפשר המשך הזרמת תקציבים וסבסוד ממשלתי למעונות יום עבור ילדיהם של תלמידי ישיבות חרדים, אשר נמנעים מלהתגייס לצבא הכיבוש הישראלי.
ההחלטה לעצור את החוק התקבלה על רקע לחץ ציבורי גובר בתוך החברה הישראלית, המתוסכלת מהטלת נטל הלחימה על מגזרים מסוימים בלבד בעוד מגזרים אחרים זוכים לפטורים ומימון.
דרישה לפיזור מיידי של הכנסת
בתגובה למה שהגדירו כהפרת ההסכמים הקואליציוניים, החריף יו"ר סיעת "יהדות התורה", יצחק גולדקנופף, את הטון והצהיר כי קצה סבלנותם כלפי מה שכינה "הטריקים והשטיקים שמטרתם לייצר ספינים תקשורתיים בלבד".
גולדקנופף הבהיר כי המפלגות החרדיות אינן מאמינות עוד ביכולתה של הממשלה הנוכחית לקיים את הבטחותיה, ודרש להעלות להצבעה בקריאה שנייה ושלישית את החוק לפיזור הכנסת כבר במהלך השבוע הנוכחי.
ההערכות במערכת הפוליטית מצביעות על כך שאם הדרישה תתממש, המשמעות תהיה קריסה מוחלטת של הקואליציה והליכה לבחירות מוקדמות, שכן על פי הנוהג הפוליטי הישראלי, מרגע שאושר פיזור הפרלמנט, נעצרת כל חקיקה שאינה זוכה להסכמה רחבה בין האופוזיציה לקואליציה.
השבתת חוקי הקואליציה
הזעם החרדי תורגם באופן מיידי לשטח הפרלמנטרי, כאשר ראשי הסיעות הודיעו ליו"ר הקואליציה, אופיר כץ, כי הם יצביעו נגד כל חוק שיעלה מטעם הממשלה כל עוד "חוק המעונות" אינו מקודם.
כתוצאה מכך, נאלצה הנהלת הקואליציה למשוך ולהסיר לחלוטין מסדר היום את כל הצעות החוק המתוכננות.
בין הצעות החוק שנפלו קורבן למשבר הפנימי ניתן למצוא יוזמות ביטחוניות ואזרחיות מובהקות של גורמי הימין הקיצוני והלאומני, כמו התיקון לחוק שירות הקבע בצבא הכיבוש שהוביל שר הביטחון ישראל כץ, וכן הצעה לתיקון פקודת המועצות המקומיות שהוגשה על ידי חבר הכנסת יצחק קרויזר מסיעת "עוצמה יהודית".
"חוק המעונות"
המצב החוקי הקיים, המגובה בהנחיות הייעוץ המשפטי ובפסיקות בית המשפט העליון של קבוצת הכיבוש (בג"ץ), קובע כי סבסוד מעונות יום למשפחות מותנה בכך ששני ההורים ישתלבו בשוק העבודה או ישרתו בצבא.
אולם, החוק החדש ביקש לשנות את הכללים באופן מניפולטיבי, כך שהזכאות למענקים תתבסס על מצבה התעסוקתי של האם בלבד.
נוסח זה נוצר במטרה מכוונת לנתק בין הזכויות הכלכליות של האם לבין מעשיהם או אי-גיוסם של בני משפחתה האחרים, ובכך לאפשר לאלפי משפחות חרדיות להמשיך וליהנות מתקציבי מדינה מסיביים, למרות שראשי המשפחה אינם נושאים בנטל הציבורי או הצבאי, מה שמוסיף שמן למדורת השסעים הפנימיים בחברה הקולוניאלית הישראלית.
מקור: TRT World and agencies
