כפרים ברובם נוצרי לאורך הגבול הדרומי של לבנון דחו את הטענה של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שלפיה הם ביקשו "להצטרף" לישראל, ואישרו מחדש את מחויבותם למדינת לבנון ודחו את הדברים כ"מומצאים ומנותקים לחלוטין מהמציאות".

ראשי מועצות מקומיות, אנשי דת ומנהיגי קהילות מהכפרים באזור הגבול מסרו לסוכנות אנאדולו כי הם נותרו מחויבים לזהותם הלבנונית, ותיארו את דברי נתניהו כניסיון לזרוע פילוג בזמן שהתושבים נאבקים בהתקפות ישראליות מתמשכות ובמשבר הומניטרי שמחמיר.

התגובה הגיעה לאחר שנתניהו טען בראיון טלוויזיוני ביום ראשון שכמה כפרים נוצרים בדרום לבנון ביקשו להיספח לישראל כדי לקבל הגנה מחיזבאללה.

בהצהרה משותפת אמרו רשויות מקומיות המייצגות כפרים נוצרים בגבול כי הטענות שקריות לחלוטין ואינן משקפות את דעות התושבים, שעדיין רואים במדינת לבנון את הרשות הלגיטימית הבלעדית.

״תושבי הכפרים בגבול נשארים מחויבים למדינת לבנון וללגיטימיות שלה, ולא סטו מעמדתם זו אף פעם למרות התנאים הקשים שהטילה עליהם מתקפת ישראל,״ נמסר בהצהרה.

הרשויות המקומיות חיזקו את נאמנותן למדינת לבנון וציינו שהתושבים נשאו שנים של סכסוך מבלי לוותר על זהותם הלאומית.

יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי שיבח את התגובה המאוחדת, אמר שעמדת הקהילות הנוצריות משקפת את דבקותן בארצן והזהיר מפני מה שתיאר כמאמצים ישראליים ליצור פילוג פנימי.

״הזהות שלנו לבנונית״

עבור המנהיגים המקומיים, דברי נתניהו פגעו בלב הקהילות שנשארו על אדמתן למרות עקירות חוזרות, הפצצות וכיבוש.

ראש המועצה באל-קלאיעה, חנא דהר, אמר שהכפרים סומכים אך ורק על הצבא הלבנוני להגנה ודחה כל רמיזה שהתושבים חיפשו ריבונות אחרת. "הדגל הלבנוני לא יכול להיות מוחלף על ידי אף דגל אחר," אמר לסוכנות אנאדולו.

אב אנטוניוּס עיד פרח מפרישיית סנט ג'ורג' חזר על הסנטימנט הזה ואמר שלנוצרים בדרום אין רצון להיפרד. "הזהות שלנו לבנונית," אמר. "אנחנו אנשי דרום לבנון שרוצים לחיות בשלום בארצנו."

הכומר גרגוריוס סלום, כומר הקהילה היוונית-אורתודוקסית באיבל אל-סעקי, אמר שהקהילות הנוצריות נשארות מחויבות ללבנון "כמדינה וכצבא" ולא יקבלו החלטות המוטלות מבחוץ.

פואד אבו נדר, נשיא רשת השידור הנוצרית נורסאט, טען כי דברי נתניהו הם חלק מקמפיין פסיכולוגי רחב יותר שמטרתו להחליש את הלכידות הפנימית של לבנון. "הנוצרים מאמינים שהעתיד שלהם בלבנון ואין מקום אחר," אמר, והוסיף כי ההצהרה המשותפת של הרשויות פגעה בניסיונות לפלג את קהילות הגבול.

לחיות בזמן מלחמה

העימות הפוליטי מתפתח על רקע מצוקה הומניטרית גוברת ברחבי דרום לבנון.

דהר תיאר את מצבן של כפרי הגבול כ"טרגי", וציין שמשפחות חיו שנים תחת חוסר ביטחון מתמשך ואיבדו גישה למטעי זיתים, שדות ירקות ומקורות הכנסה נוספים.

הוא פנה לרשויות הלבנוניות ולכוח האו"ם בדרום לבנון (יוניפיל) לאבטח מעבר בטוח לאורך כביש נבטיה-חרדלי, נתיב קריטי המקשר את האזור לשאר המדינה.

אבו נדר הזהיר שהמשך העקירה מהווה אתגר לאומי רחב יותר. "אם הכפרים הנוצריים שעל הגבול יתמלאו מתושביהם, יש סכנה ממשית לזהות הלבנונית של השטח," אמר.

פרח אמר שהסיוע ההומניטרי חייב לחרוג מסיוע מזון חירום ולכלול תמיכה בבתי ספר ובהתאוששות כלכלית, וטען כי קהילות אינן יכולות להישאר על אדמתן ללא תנאי מחיה ברי קיימא.

לפי משרד הבריאות של לבנון, ההתקפה של ישראל מאז ה-2 במרץ גרמה ל-4,304 הרוגים, 12,203 פצועים והובילה לעקירת יותר ממיליון איש.

כוחות ישראלים ממשיכים לתפוס חלקים מדרום לבנון על אף הסכם מסגרת בחסות ארצות הברית שנחתם ב-26 ביוני וקבע יציאה הדרגתית של כוחות ישראלים שתתחיל בשני אזורים פיילוט.