על רקע מחאה וביקורת פוליטית בדרום קפריסין על הידוק הקשרים עם ישראל, דווח כי חברות ביטחוניות ישראליות בוחנות הקמת מפעלים ומטות ניהוליים במקום.
לפי דיווח גלובס, המתבסס על אתר החדשות הבדרום קפריסין ”Philenews”, האפשרות להקים מפעלי ייצור נדונה בפגישתם של נשיא ישראל יצחק הרצוג ומנהיג הממשל היווני־קפריסאי בדרום קפריסין, ניקוס כריסטודולידיס, ב־10 בספטמבר.
בדיווח הוזכרו השקעות אפשריות של חברות כמו אלביט מערכות, התעשייה האווירית ורפאל. הקרבה הגאוגרפית לישראל והחברות באיחוד האירופי צוינו בין הגורמים המניעים את המהלך.
עוד דווח כי החברות הישראליות מבקשות להרחיב את נוכחותן התעשייתית באירופה כדי להשתלב ברכש הביטחוני הממומן באמצעות האיחוד האירופי.
אק״ל: גיבוי פוליטי להנהגת ישראל
המפלגה הפרוגרסיבית של העם העובד, אק״ל, מתחה ביקורת על קשריו ההדוקים של כריסטודולידיס עם הנהגת ישראל, בהודעה שפרסמה לקראת ביקור הרצוג.
בהודעה מ־9 בספטמבר טענה המפלגה כי בשעה שמדינות שונות מגנות את מדיניות ישראל, עמדתו של המנהיג היווני־קפריסאי מעניקה גיבוי פוליטי להנהגה הישראלית.
אק״ל קראה לגנות את מדיניות הנהגת הימין הקיצוני בישראל כלפי העם הפלסטיני, והדגישה כי אין להשלים עם כיבוש, עקירת אזרחים והרג שלהם.
ביקור הרצוג נתקל במחאה מחוץ לארמון הנשיאות
ב־10 בספטמבר, ביום פגישתם של הרצוג וכריסטודולידיס, נערכה הפגנה מול ארמון הנשיאות בדרום ניקוסיה.
עשרות מפגינים נענו לקריאת ארגונים המתנגדים למלחמה, והניפו דגלי פלסטין. הם נשאו שלטים שהאשימו את הממשל בשותפות לרצח עם וקראו לסולידריות עם הפלסטינים.
מארגני ההפגנה הגדירו את אירוח הרצוג כ״פרובוקציה חמורה״, והצביעו על התקיפות הישראליות ברצועת עזה ובגדה המערבית הכבושה, לצד התקיפות בלבנון, בסוריה ובאיראן.
הארגונים טענו גם כי העמקת הקשרים עם ישראל עלולה לפגוע במאמצים לחידוש משא ומתן מהותי לפתרון הסכסוך בקפריסין ולהשפיע לרעה על ביטחון האי.
כריסטודולידיס, מצדו, הביע במהלך קבלת הפנים להרצוג רצון לחזק את השותפות האסטרטגית עם ישראל בכל הרמות, והציג את שיתוף הפעולה האזורי כאמצעי לקידום ביטחון ויציבות.
ניסיון להשתלב בשוק הביטחוני האירופי
ברקע הכלכלי של תוכניות הייצור עומדת תוכנית SAFE של האיחוד האירופי, המעמידה הלוואות בהיקף של עד 150 מיליארד אירו לתמיכה ברכש ביטחוני משותף של המדינות החברות.
התוכנית מחייבת שלפחות 65% מעלות הרכיבים במוצר הסופי יהיו מיוחסים לרכיבים שמקורם באיחוד האירופי, באוקראינה או במדינות האזור הכלכלי האירופי ואיגוד הסחר החופשי האירופי הזכאיות להשתתף בתוכנית.
עם זאת, הקמת מפעל בדרום קפריסין אינה מקנה לחברה ישראלית גישה אוטומטית לתוכנית. ההשתתפות תלויה גם בתנאים הנוגעים למיקום הנהלת החברה ולשליטה בה מצד גורמים ממדינות שלישיות.
