אתמול ביצעה האופוזיציה בישראל מהלך מכריע לקראת הבחירות, כאשר ראשי הממשלה לשעבר נפתלי בנט ויאיר לפיד הודיעו כי יתמודדו ברשימה משותפת.

במסיבת עיתונאים שקיימו ביום ראשון הודיעו שני המנהיגים כי הם מתאחדים תחת השם "ביחד – בראשות בנט", ובנט קרא למנהיגי מפלגות אחרים, ובראשם גדי אייזנקוט, יו"ר מפלגת "ישר!", להתאחד נגדו נתניהו והקואליציה.

“תם עידן הפילוג, הגיע עידן התיקון", הוסיף

"ביום הראשון לממשלה החדשה בראשותי, נקים ועדת חקירה ממלכתית לטבח השבעה באוקטובר כדי להביא אמת למשפחות,  ותשובות לכל עם ישראל.

לפיד, מצדו, הצהיר כי הוא ומפלגתו "יש עתיד" מניחים את האגו בצד ועושים את הדבר הנכון עבור ישראל.

“מדינת ישראל צריכה לשנות כיוון. זה מבחן למנהיגות שלנו, ואנחנו נעמוד בו. מה שאתם רואים פה היום, הוא הצעד הראשון. אנחנו פה מפני שהמדינה הזו זקוקה לאיחוד כאוויר לנשימה.”

חמש שנים לאחר מכן, בעוד שתי הדמויות החשובות הללו, המייצגות את המרכז ואת הימין הקיצוני בפוליטיקה הישראלית, מתאחדות מחדש, הסקרים מצביעים על כך שהמפלגה עשויה לעקוף את הליכוד ולהתייצב במקום הראשון.

חישובי הקואליציה

על פי סקר שפרסם "מעריב" בשבוע שעבר, צפוי כי בנט יזכה ב-24 מושבים ולפיד ב-7 מושבים. סקר ערוץ 12, לעומת זאת, צופה כי בנט יזכה ב-21 מושבים ולפיד ב-7 מושבים. מצב זה מצביע על כך שהאיחוד ישיג תוצאה של לפחות 28-31 מושבים, ויעקוף את הליכוד.

במקביל לסקרים, ד"ר טוג'צ'ה ארסוי ג'ילאן, מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת איזמיר קטפ צ'לבי, אומרת כי לאיחוד זה יש פוטנציאל קולות והוא יצליח, אך בהתחשב בהקשר שלאחר ה-7 באוקטובר, היא מציינת כי ניצחון אפשרי של איחוד זה, בהשתתפות גופים אחרים המתנגדים לנתניהו, ייצג תגובה משמעותית בהרבה מזו של 2021.

"התקפות על עזה שנמשכו שנתיים לאחר מתקפת חמאס, תהליך העימות עם איראן שהפך לבסוף למלחמה, הכיבוש וההתקפות בלבנון... כל אלה גרמו לתחושת ייאוש עצומה, לעייפות וכמובן לזעם כלפי נתניהו בקרב הציבור. כדי להתגבר על כל אלה, יש צורך בדינמיקה חדשה. הרטוריקה של תיקון ושיקום עשויה לזכות בתמיכה בקרב בסיס הבוחרים מבחינה זו."

אומרת כי גם אם אייזנקוט יצטרף, "הקואליציה תזכה לתמיכה בתחום הביטחון הלאומי והצבא ותתחזק עוד יותר".

ואכן, על פי דיווח ב"ידיעות אחרונות", אייזנקוט פנה ביום שני בבוקר לבנט, לאביגדור ליברמן וליאיר גולן, וביקש מהם להיפגש ולתאם את צעדיהם הבאים.

על פי הדיווח, אייזנקוט תיאר את הפגישה המוצעת כמאמץ ל"תיאום ושיתוף פעולה על מנת להבטיח ניצחון באמצעות 61 קולות ציוניים ומדיניים".

דינמיקה של כוח הפוכה

בנט ולפיד עשו מהלך דומה גם ב-2021 והפכו לשותפים בקואליציה. עד לבחירות ב-2022, שהסתיימו בניצחונו של נתניהו שהצליח להקים קואליציה, הם כיהנו בתפקיד ראש הממשלה לסירוגין.

באותה תקופה המצב היה הפוך מבחינת מספר המושבים. לפיד זכה ב-17 מושבים והגיע למקום השני, בעוד שבנט זכה ב-7 מושבים בלבד.

למרות שלא הייתה לה כל נציגות בקבינט באותה תקופה, מפלגת רע"ם בהנהגתו של מנסור עבאס תמכה בקואליציה של בנט ולפיד, ובזכות זאת הצליחו להקים ממשלה לאחר ארבע מערכות בחירות שנערכו תוך שנתיים.

תמיכתה של מפלגה המייצגת את הפלסטינים בעלי אזרחות ישראלית זכתה באותה תקופה לביקורת חריפה מצד נתניהו ושותפיו.

ואכן, כאשר התרחיש חזר על עצמו חמש שנים לאחר מכן, ראש הממשלה ומנהיגי המפלגות בקואליציה ניסו שוב להאשים את בנט ולפיד באותו עניין.

נתניהו שיתף סרטון בנושא פחד, שהוכן על בסיס התמונה האיקונית של אבו מאזן, בנט ולפיד מלפני חמש שנים, עם הכיתוב "הם יעשו זאת שוב", איטמר בן גביר שיתף סרטון פארודי שנוצר על ידי בינה מלאכותית, שבו נראה מנהיג מפלגת "תע"ל" אחמד טיבי עורך את טקס הנישואים של שני המנהיגים, ואמר: "בנט היה שמאל קיצוני ויישאר שמאל קיצוני."

מנהיג מפלגת ש"ס, אריה דרעי, אמר: "המכנה המשותף שלהם הוא שנאת המסורת וישראל השניה, פגיעה בזהות היהודית, בהתיישבות ובלומדי התורה. שומר נפשו ירחק."

שאלה בנוגע לתמיכה בערבים

אולם ד"ר אריק רודניצקי ממרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב מדגיש כי הפעם המצב אינו דומה לזה של 2021, בהתייחסו לדבריו של בנט בנאומו אתמול, לפיהם לא ישתפו פעולה עם מפלגות ערביות משום שהן "אינן ציוניות".

כמוהו, גם ארסוי-ג'ילאן רואה את הסיכוי לכך כנמוך, בשל הרדיקליזציה החברתית שהתרחשה לאחר ה-7 באוקטובר.

עם זאת, לדברי רודניצקי, הניסיון העבר משנת 2021 עשוי להוות סימן חיובי לשיתוף פעולה עתידי פוטנציאלי בין רשימת בנט-לפיד למפלגות הערביות.

"הרוב המכריע של האזרחים הערבים צפוי להצביע למפלגות ערביות. האיחוד בין בנט ולפיד כנראה לא ישנה את כוונות ההצבעה שלהם. עם זאת, הבוחרים הערבים מצפים מנציגיהם הפוליטיים האותנטיים – מכל המפלגות הערביות – שיעשו כל מאמץ אפשרי כדי למקסם את ההשפעה הפוליטית."

יתר על כן, לדברי רודניצקי, ברמה הפרגמטית והמעשית, רוב האזרחים הערבים מוכנים ותומכים בתרחיש של הצטרפות מפלגה ערבית לממשלה – כל ממשלה, ולאו דווקא ממשלת מרכז-שמאל – אם יימצאו פתרונות לשני נושאים:

“הבוחרים הערבים מצפים מחברי הכנסת הערבים לנהל משא ומתן על שיתוף פעולה עם הממשלה העתידית בתמורה להישגים ממשיים – בראש ובראשונה, הקצאת תקציבים לשיפור המצב הכלכלי במגזר הערבי, וטיפול יעיל באירועי פשיעה בחברה הערבית.”

האם מצב זה עשוי להעיד על מעבר מהקצנה פוליטית בישראל לכיוון המיינסטרים?

ארסוי ג'ילאן אמנם אינו רואה זאת כאפשרות סבירה בהקשר הספציפי של הסוגיה הפלסטינית, אך הוא סבור שהאיחוד בין בנט ללפיד הוא התפתחות אסטרטגית, החורגת מעבר להתפתחות טקטית, בכל הנוגע ליצירת שפה פוליטית חדשה.

"בנט מגדיר את עצמו כציוני ימני-ליברלי, כלומר הוא מנסה למלא את החלל שבין הימין הקיצוני למרכז. לפיכך, אם איחוד זה יצליח ויוביל להקמת קואליציה, הפוליטיקה הישראלית עשויה לצאת מהמשוואה של הימין הקיצוני מול כל שאר המפלגות. עשוי להיווצר ציר ימני סוציאליסטי-רציונלי. כלומר, ייתכן שמדובר בבנייה מחדש של המרכז, תוך מיקומו בצד הימני."