העלייה של 12% בערכו של השקל מול הדולר השנה בישראל השפיעה באופן שלילי משמעותי על הכנסות הייצוא.
על פי ניתוח שערך איגוד התאחדות התעשיינים בישראל (MAI) בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הכנסות הייצוא עלו ב-5% במונחי דולר בארבעת החודשים הראשונים של השנה, מ-17.5 מיליארד דולר ל-18.3 מיליארד דולר.
עם זאת, באותה תקופה הכנסות הייצוא בשקל ירדו ב-11% מ-63.4 מיליארד שקל ל-56.7 מיליארד שקל; חישובים מראים כי ירידה זו עולה על 6.5 מיליארד שקל (כ-2.25 מיליארד דולר) בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
העובדה שיצואנים משיגים את רוב הכנסותיהם בדולרים, אך משלמים את שכר העובדים, המסים והוצאות אחרות בשקלים, צוינה כמקור העיקרי ללחץ שנוצר עקב המטבע המקומי החזק.
גם ענפי הטכנולוגיה והתעשייה הושפעו
ענף הטכנולוגיה המתקדמת, המהווה כ-42% מסך היצוא, רשם צמיחה של 4.6% במונחי דולר, אך התכווץ ב-11% במונחי שקל; אובדן זה הסתכם בכ-3 מיליארד שקלים.
בתעשיית הייצור המסורתית, לעומת זאת, המכירות בדולרים ירדו ב-4.3%, בעוד הירידה בשקלים הגיעה ל-18.3%, וההפסד נאמד ב-900 מיליון שקלים.
נשיא MAI, אברהם נובוגרוצקי, קרא לראש הממשלה בנימין נתניהו להתערב באופן אישי במשבר שער החליפין. נובוגרוצקי טען כי עליית ערך השקל תוביל לקיצוצים בהשקעות, לפיטורים ולהעברת חברות טכנולוגיה וחברות רב-לאומיות לחו"ל, והזהיר כי "מפעל שסוגר את שעריו לא יפתח אותם שוב בישראל".
בשבוע שעבר הודיעו חברות טכנולוגיה ישראליות מובילות כגון Wix, Rapyd ו-Amdocs כי החליטו על פיטורים נרחבים, בין השאר בשל העלייה בעלויות כוח האדם המשולמות במטבע המקומי.
