ביקורו הקרוב של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, באתיופיה זכה לסיקור נרחב בתקשורת המקומית, שהדגישה את חשיבותו הדיפלומטית של הביקור, שכן שתי המדינות מציינות 100 שנים לפתיחת שגרירות טורקיה בבירה אדיס אבבה, אבן דרך ביחסים בין המדינות, המתוארכים עוד למאה ה-16.

אמצעי התקשורת הממלכתיים והפרטיים כאחד הציגו את הביקור באור חיובי, והדגישו את הקשרים ארוכי השנים, את המעורבות הכלכלית הגוברת ואת תפקידה הדיפלומטי של אנקרה באזור.

הביקור, המתוכנן ליום שלישי בהזמנתו של ראש הממשלה אבי אחמד, יהיה ביקורו הראשון של ארדואן באתיופיה זה יותר מעשור.

תאגיד השידור הממלכתי Fana Broadcasting Corporation תיאר את הביקור כצעד קדימה ביחסים הבילטרליים. בכותרת של מאמר על נשיא טורקיה הוא תואר כ"אדריכל טורקיה החדשה".

גם כלי התקשורת הפרטי Addis Standard דיווח על הביקור, וקישר אותו למתיחות בקרן אפריקה ולמעורבות הדיפלומטית של טורקיה באזור. בדיווח נכתב כי שתי המדינות צפויות לחתום על הסכמי שיתוף פעולה שונים שכבר הושגו ברמה הרשמית.

בדיווח אחר, Pulse of Africa, פלטפורמת מדיה דיגיטלית פאן-אפריקאית שהושקה באוקטובר האחרון על ידי אבי, הדגישה כי טורקיה מחזקת את נוכחותה בים סוף ובקרן אפריקה, בעוד הנשיא ארדואן מבקר באדיס אבבה כדי להרחיב את קשרי הסחר, התשתית והביטחון.

בנאום שנשא באירוע לציון מאה שנות יחסים דו-צדדיים, אמר שגריר טורקיה באתיופיה, ברק בארן, כי ביקורו של ארדואן מסמן "העמקת הקשרים החזקים ממילא".

"טורקיה ואתיופיה כבר נהנות מיחסים אסטרטגיים במגוון תחומים, כולל יחסים פוליטיים, כלכליים וחברתיים", אמר.

קשרים פוליטיים ודיאלוג עקביים

"בסדר העולמי האמביוולנטי הזה, טורקיה ואתיופיה בנו מערכת יחסים פתוחה ועקבית מאוד ללא תיווך של צד שלישי. יש לשמור על כך ולחזק זאת", אמר אמרה יאסין קקק, חוקר עצמאי המתגורר בטורקיה, לסוכנות הידיעות אנאדולו.

אנליסטים אומרים כי מערכת היחסים עוצבה על ידי הבנה פוליטית הדדית, גם כאשר האינטרסים הלאומיים היו שונים.

"אני מאמין שתורכיה מבינה את עמדותיה של אתיופיה; ראינו זאת במהלך הסכסוך על הנילוס, ראינו זאת במהלך מאבקה לגישה לים, וזה נובע מדמיון בין ההקשר הגיאוגרפי וההיסטוריה של המדינה", אמר איברהים מולושווה, חוקר וראש מכון מחקר באדיס אבבה, בדברים שנשא בפאנל לציון מאה שנות יחסים.

לדבריו, נקודת המבט המשותפת הזו אפשרה קשר ישיר בין שתי המדינות.

"ההבנה הטורקית אולי לא תמיד זהה, אבל לפחות שתי המדינות רואות את נקודות המבט, ודווקא סיבה זו יצרה יחסים דיאלוגיים וישירים, שגם אפשרו לטורקיה להצליח בתיווך בעניינים אזוריים רגישים מאוד, כמו הסכסוך בין אתיופיה לסומליה, שנפתר באמצעות הצהרת אנקרה ההיסטורית", אמר.

בדיון פאנל לרגל מאה שנה ליחסים הבילטרליים הרשמיים, אמר בארן כי "דיפלומטיה בין-אישית בת מאה שנים היא המאפיין המרכזי של היחסים הבילטרליים בין טורקיה לאתיופיה", וציין כי ביקורו של הנשיא ארדואן "מסמן רמה חדשה ביחסים הבילטרליים".

אנליסטים אומרים גם כי השותפות נשמרה בזכות הקשרים החברתיים לא פחות מאשר בזכות הדיפלומטיה הרשמית.

"רוב השיחות נסבות סביב דיפלומטיה פוליטית, בעוד שהגשר האמיתי הוא היחסים בין העמים", אמר קקק.

חוקרים הדגישו גם את תפקידה של הדיפלומטיה התרבותית בעיצוב תפיסות הציבור.

"הדיפלומטיה התרבותית, החברתית והאמנותית מתעלמת לרוב, שכן היא מוצלת על ידי הדיפלומטיה הפוליטית. עם זאת, בהקשר האתיופי, תוכניות טלוויזיה טורקיות, סטודנטים כמוני שלמדו בטורקיה והדהוד תרבותי גרמו לכך שהמדינה תוצג באור חיובי ברחבי המדינה", אמר עבדולעזיז דינו, מרצה באוניברסיטת אדיס אבבה, בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת אנקרה.

"בסדר העולמי המשתנה ללא הרף, לדיפלומטיה המסורתית, למרות תפקידה החיוני, תהיה השפעה מועטה בהרבה, אלא אם כן היא נתמכת על ידי התקשורת, ההון התרבותי והחברתי", הוסיף.

לדברי החוקרים, ביקורו של ארדואן משקף הן את הסמליות של ציון דרך בן מאה שנים והן את המאמץ של שתי המדינות לחזק את הקשרים המושרשים בהיכרות היסטורית, בדיאלוג דיפלומטי ובקשרים חברתיים ארוכי שנים.