הזירה הפוליטית הישראלית סוערת ומפולגת עמוקות על רקע הכנות הכנסת לערוך השבוע הצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק שמטרתה להקים ועדת חקירה פוליטית וכפופה לקואליציית הימין השולטת.
מהלך זה נועד לחמוק מהקמת ועדת חקירה ממלכתית עצמאית בעלת סמכויות נרחבות, אשר אמורה לחקור את המחדלים המדיניים והביטחוניים החמורים באוקטובר 2023.
הצעדים הפרלמנטריים הללו מתרחשים בצל הפגנות סוערות ועימותים עם המשטרה הישראלית, בהובלת משפחות האסירים ומתיישבים זועמים המאשימים את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בניסיון להגן על עצמו ולנקות את שרי ממשלתו מאחריות ישירה לכישלון המודיעיני והביטחוני הקולוסאלי.
ההתחמקות מוועדות חקירה עצמאיות
על פי המערכת המשפטית הישראלית, "ועדת חקירה ממלכתית" נחשבת לסמכות השיפוטית והחקירתית העליונה והעצמאית ביותר, שכן חבריה, ובהם מומחים ושופטים, ממונים ישירות על ידי נשיא בית המשפט העליון, דבר המבטיח את ניטרליותה ואי-כפיפותה ללחצים פוליטיים.
אולם, ממשלת נתניהו, הניצבת בפני האשמות קשות של רשלנות מדינית וצבאית, סיכלה שוב ושוב את הקמת הוועדה הזו תוך הישענות על הטענה כי בית המשפט העליון אינו נהנה מאמון הציבור.
במקום זאת, היא פועלת לקבע נוסחה חלופית המעניקה לרשות המבצעת ולקואליציה את היד העליונה בבחירת החוקרים ובקביעת מסלול החקירות, במטרה להבטיח כי השרים וההנהגה הפוליטית הנוכחית לא יואשמו.
תסריט המינוי החד-צדדי
נוסח טיוטת החוק החדש, הזוכה לתמיכת הקואליציה, קובע כי הוועדה תורכב משישה חברים, אשר מינויים יחולק שווה בשווה בין הקואליציה למעורבות האופוזיציה (שלושה נציגים לכל צד).
עם זאת, לשון החוק כוללת פרצה מהותית המאפשרת לוועדה להתחיל את עבודתה ולסגל לעצמה סמכויות בנוכחותם של שלושה חברים בלבד.
סעיף זה משמעותו כי אם מפלגות האופוזיציה ומשפחות האסירים יממשו את איומיהן להחרים את הוועדה ולסרב למנות נציגים מטעמן, הרי ששלושת חברי הקואליציה יחזיקו בסמכות המלאה לנהל את החקירה לבדם.
מצב זה הופך את הוועדה המוצעת לכלי פוליטי שנועד לזכות את הממשלה ולחקור את הפשעים והמחדלים שבאחריות הגורמים שמינו אותם מלכתחילה.
מחאות נרחבות בתל אביב ובירושלים
בהקשר זה, כיכר "הבימה" בתל אביב הייתה עדה להפגנות זעם שבהן הביעו משפחות ההרוגים והאסירים את התנגדותן המוחלטת למה שכינו "הוועדה הפוליטית, הפופוליסטית והפשיסטית", שמטרתה לטשטש את העובדות ולדחות את נשיאת האחריות הפוליטית.
המחאות התרחבו והגיעו גם לירושלים, שם דיכאה המשטרה הישראלית ויחידות הפרשים הפגנה המונית ב"כיכר פריז", הסמוכה למעון הרשמי של בנימין נתניהו.
העימותים הובילו למעצרם של חמישה מפגינים ולהחרמת ציוד הגברה ורמקולים ששימשו לנשיאת נאומים, ובהם נאומו של שר הביטחון לשעבר משה יעלון, הנחשב לאחד המבקרים החריפים ביותר של מדיניות הממשלה הנוכחית.
המשטרה הישראלית נימקה את התערבותה האלימה בטענה שהמפגינים ארגנו תהלוכה בלתי חוקית, חסמו צירים מרכזיים והשתמשו במערכות הגברה בעוצמה גבוהה לפני צאת השבת.
חרם פוליטי צפוי
דיווחים מתוך הכנסת מצביעים על כך שהקואליציה נחושה להתקדם בהעברת החוק בשלוש הקריאות הנדרשות כדי להפוך אותו למחייב, תוך התעלמות מאזהרות שיצאו מטעם משרד המשפטים ומשפטנים ישראלים שהדגישו כי המנגנון המוצע פוגע בעקרון ההסכמה הלאומית והשקיפות.
מנגד, ראשי האופוזיציה הודיעו רשמית כי יחרימו את הוועדה ולא יעניקו לה כל לגיטימציה, מתוך תפיסה שכל חקירה שאינה מנוהלת תחת פיקוחו של נשיא בית המשפט העליון ובראשות שיפוטית עצמאית היא חקירה נטולת אמינות, שנתפרה במיוחד כדי לשרת את הישרדותו הפוליטית של נתניהו ושותפיו בימין הקיצוני.
מקור: TRT World and agencies
