המחקר מצביע על כך שככל שרמת הדתיות של הבוחרים עולה, כך גוברת נטייתם לתמוך במפלגות המזוהות עם הקואליציה, בעוד שהבוחרים החילונים ממשיכים ברובם לתמוך במפלגות האופוזיציה.
המחקר, שהתבסס על תשובותיהם של יותר מ-12 אלף יהודים בוגרים ב-20 סקרים שנערכו בין נובמבר 2022 לאוקטובר 2023, בחן כיצד הצביעו בוחרים חרדים, דתיים-לאומיים, מסורתיים, מסורתיים שאינם דתיים וחילונים בבחירות לכנסת בשנת 2022.
לפי הממצאים, 97% מהבוחרים החרדים הצביעו למפלגות שהרכיבו בהמשך את הקואליציה. בקרב הבוחרים הדתיים-לאומיים עמד שיעור זה על 80%, ובקרב הבוחרים המסורתיים על 66.5%. מנגד, 74% מהבוחרים החילונים תמכו במפלגות המזוהות עם גוש האופוזיציה.
מהמחקר עולה כי השינוי הבולט ביותר בין 2021 ל-2022 היה התחזקות רשימת הציונות הדתית–עוצמה יהודית והתרחבות בסיס התמיכה שלה. לאחר התפרקות מפלגת ימינה של נפתלי בנט, חלק ניכר מהמצביעים בימין עברו לתמוך ברשימה זו. בקרב הבוחרים הדתיים-לאומיים עלתה התמיכה בציונות הדתית–עוצמה יהודית מ-30% ל-45%.
גם הליכוד חיזק את כוחו בעיקר בקרב הבוחרים המסורתיים, בעוד יש עתיד הגדילה את התמיכה בה בקרב הבוחרים החילונים. לעומת זאת, המחנה הממלכתי, מפלגת העבודה ומרצ רשמו ירידה בתמיכה בקרב הציבור החילוני.
המחקר מלמד כי אף שהאיזונים בין המפלגות משתנים ממערכת בחירות אחת לאחרת, הקשר המבני בין רמת הדתיות לבין ההשתייכות הפוליטית בישראל נותר יציב במידה רבה.
