המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט עופר גרוסקופף, נתן את הצו הארעי בעקבות עתירות שהוגשו נגד החוק, והורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטל התיקון לחוק שירות ביטחון.
בהחלטתו התייחס גרוסקופף לפסיקה ארוכת השנים של בית המשפט בנושא גיוס תלמידי הישיבות ולמשמעות של הקפאת הליכי אכיפה כלפי חלק מסוים מהאוכלוסייה בלבד.
לפי ההחלטה, הדיון בעתירות ייערך בפני הרכב מורחב שיקבע נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית, בעוד המדינה נדרשת להגיש את תגובתה ארבעה ימים לפני מועד הדיון.
החוק אושר בכנסת ביום שלישי בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 58 תומכים מול 54 מתנגדים, במסגרת הסכם עם המפלגות החרדיות ערב היציאה לפגרת הבחירות. יום קודם לכן אושרה גם הצעת "חוק יסוד: לימוד תורה". בעקבות אישור החוק הודיעה סגנית שר החוץ שרן השכל על התפטרותה.
העתירה לבג"ץ הוגשה על ידי ראש האופוזיציה יאיר לפיד ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שדרשו לעצור באופן מיידי את יישום החוק.
לטענת העותרים, מדובר בחוק חסר תקדים המעניק בפועל חסינות פלילית למשתמטים משירות צבאי ופוגע בעקרון השוויון ובשלטון החוק, בתקופה שבה נושאים משרתי החובה והמילואים בנטל ביטחוני כבד.
מנגד, בירכו ראשי המפלגות החרדיות על החקיקה. יו"ר דגל התורה משה גפני אמר כי הכנסת "הפסיקה את רדיפת בני התורה", בעוד יו"ר ש"ס אריה דרעי תיאר את המהלך כתיקון עוול כלפי לומדי התורה.
