ישראל מתמודדת עם ההשלכות של מה שכינה נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, "מלחמת 12 הימים", עימות שהסתיים ב-23 ביוני בהפסקת אש רעועה על רקע דיווחים על הפרות.

במהלך 12 הימים הללו, חוותה ישראל את אחת התקופות הקשות ביותר של התקפות ישירות וממושכות על עריה מזה עשרות שנים.

עשרות טילים איראניים הצליחו לחדור את מערכת כיפת ברזל ואת מערכות ההגנה השכבתיות של ישראל, וגרמו למוות, פציעות ונזק משמעותי לתשתיות קריטיות.

נפגעים והשפעה על אזרחים

נכון ל-17 ביוני, על פי דיווחים זמינים, ישראל ספגה לפחות 24 הרוגים, מאות פצועים ונזק נרחב לתשתיות מגורים, רפואיות ומדעיות. התקפות משמעותיות פגעו באזורים סמוך לתל אביב, בת ים, באר שבע ורחובות.

ייתכן שמספר הנפגעים והנזקים גבוה יותר, שכן הרשויות הישראליות נמנעו מפרסום נתונים מסוימים תחת צנזורה צבאית.

ב-15 ביוני, טיל פגע בבת ים וגרם למותם של תשעה אנשים, כולל שלושה ילדים. יותר מ-200 נוספים נפצעו, חמישה מהם אזרחים אוקראינים.

פגיעה בתשתיות מדעיות

ב-15 ביוני, טיל איראני פגע במכון ויצמן למדע ברחובות, אחד מהמוסדות המדעיים המובילים בישראל. הפיצוץ הרס מעבדות, פגע בציוד ייחודי והשמיד, לפי הדיווחים, שנים של מחקר אקדמי.

למרות שלא דווח על הרוגים, לפחות 42 אנשים נפצעו באזור הסמוך.

איראן טענה כי כיוונה לאתרים צבאיים סמוכים, אך גורמים ישראלים גינו את הפגיעה כמתקפה מכוונת על תשתיות ידע אזרחיות, האשמה שמופנית לעיתים קרובות כלפי ישראל.

גורמים רשמיים תיארו את הפגיעה במכון ויצמן כמכה לא רק לישראל, אלא גם לקהילה המדעית העולמית, בשל שיתופי הפעולה והפרויקטים הבינלאומיים של המכון.

במקביל, דיווחו כלי תקשורת ישראליים כי ישראל חיסלה 17 מדעני גרעין איראניים מאז תחילת העימותים ב-13 ביוני.

ארבעה ימים לאחר מכן, ספג בית החולים סורוקה בבאר שבע פגיעה ישירה. 32 אנשים נפצעו, ושירותי החירום נאלצו להסיט מטופלים בשל הערכות נזקים מתמשכות.

מערכות ההגנה האווירית אינן חסינות

במהלך המלחמה, מערכות ההגנה האווירית של ישראל עמדו במבחן קשה, כאשר זרם קבוע של טילים איראניים המצוידים במערכות ניווט מתקדמות וראשי קרב מתמרנים הצליחו לחדור.

מערכת כיפת ברזל, שבדרך כלל זוכה לשבחים על יעילות של מעל 90 אחוזים, רשמה שיעור יירוט של 65 אחוזים בלבד, לפי גורם בכיר במודיעין הישראלי שדיבר עם NBC News ב-20 ביוני.

למרות שרוב האיומים עדיין יורטו, הפרצות גרמו לנזק משמעותי על הקרקע ולעורר מחדש דיון על התלות של המדינה במערכות הגנה שכבתיות בעימותים עתידיים עם יריבים ישירים או עקיפים.

תחושת ביטחון שנפגעה

עם התערערות האמון בכיפת ברזל, חוותה אוכלוסיית ישראל תחושת פחד, פאניקה וחוסר יציבות חסרת תקדים.

סרטונים ויראליים הראו ישראלים ממהרים לנמל התעופה בן גוריון, בניסיון לעזוב את המדינה על רקע אזעקות ופיצוצים.

הרשויות הישראליות הטילו מגבלות על דיווח בזמן אמת על מיקומי פגיעות טילים ועיכבו אישורים לעיתונאים שסיקרו את הנזקים בשטח, במהלך שזכה לביקורת כמאמץ לעצב את דעת הקהל ולמנוע מהפחד להפוך למחאה.

אחרים ישנו במקלטים.

"הכול היה כל כך בלתי צפוי. ידענו כשבאנו לישראל שיש עימות נוסף, אבל לא ידענו שזה מה שיקרה," סיפר אזרח אמריקאי לסוכנות AP לאחר שברח מישראל.