תינוק כבן שישה חודשים מת אתמול (שלישי) בנסיבות שעדיין נחקרות במסגרת מסגרת טיפול ביתית בלתי מורשית בעיר בני ברק, במרכז הארץ.
לפי הודעת המשטרה, התינוק נמצא במקום כשהוא במצב אנוש, פונה לבית חולים סמוך, ושם נקבע מותו.
המשטרה עצרה את המטפלת שנכחה בדירה בחשד לגרימת מוות ברשלנות ולהזנחת פעוט, והיא נלקחה לחקירה ובהמשך למעצר.
במשטרה ציינו כי יבקשו להאריך את מעצרה בבית משפט השלום בתל אביב. לפי נתוני המשטרה, במקום שהו 19 תינוקות ופעוטות, אף שהמסגרת פעלה ללא רישיון. לפי דיווחים מקומיים, המסגרת שירתה בעיקר קהילה של עובדות ועובדים זרים וילדיהם, קבוצה שנדחקת לעיתים למסגרות זולות ולא מפוקחות בשל מחסור במסגרות ציבוריות נגישות.
מדיווחי צוותי החירום עולה כי אנשי המסגרת טענו שהתינוק "איבד לפתע את ההכרה" בזמן שהיה בטיפול. ארגון זק"א מסר כי מתנדביו הגיעו למקום וסייעו למשטרה, לצוות ולמשפחות הילדים.
המשטרה סגרה את המסגרת והודיעה להורי שאר הילדים על האירוע. משרד החינוך הוציא צו סגירה מנהלי ל־60 יום.
המשטרה ממתינה לתוצאות בדיקות המכון לרפואה משפטית באבו כביר כדי לקבוע את סיבת המוות.
לפי גורם המעורב בחקירה, אחת האפשרויות הנבדקות היא שהתינוק נפל וחבט בראשו, אך בשלב זה לא ברור אם מדובר בפגיעה מכוונת או ברשלנות חמורה הנובעת מהיעדר פיקוח מספק על הילדים.
משבר מתמשך
זהו המקרה השלישי החודש של מות תינוק במסגרות טיפול בלתי מורשות. לפני כשבוע מתו שני תינוקות, ארי כץ בן שישה חודשים ולאה גולובנציץ בת ארבעה חודשים, בנסיבות לא ברורות במסגרת טיפול צפופה ובלתי מפוקחת בשכונת רוממה בירושלים.
שם נמנעה ביצוע נתיחות לאחר המוות בשל התנגדות משפחותיהם ושיקולים דתיים, על רקע מחאה ברחובות בשכונות חרדיות. לפי הערכות המשטרה, מותם קשור ככל הנראה להתייבשות ומכת חום שנגרמו ממערכת חימום לקויה במקום.
נתוני מבקר
דו"ח מבקר המדינה מ־2022, שהתבסס על נתונים משנים קודמות, הצביע על כך שמתוך כ־550 אלף ילדים מתחת לגיל 3, רק כ־150 אלף (כ־27%) שובצו במסגרות ציבוריות מסובסדות.
כ־35% נמצאים במסגרות פרטיות, וכ־38% נשארים בבית. המחסור במסגרות ציבוריות בולט במיוחד בערים וביישובים בעלי דירוג סוציו־אקונומי נמוך, לרבות יישובים פלסטיניים אזרחי ישראל וקהילות חרדיות.
לפי תקנות משרד החינוך, מסגרות פרטיות עם יותר משישה ילדים מחויבות ברישיון, אך מסגרות קטנות יותר אינן מפוקחות כלל.
במציאות של יוקר מחיה גבוה, הורים רבים נאלצים לשלם אלפי שקלים בחודש למסגרות פרטיות, לעיתים עד 5,000 שקלים בחודש, או לבחור במסגרות זולות ולא מוסדרות. ארגוני זכויות הורים ופעילים חברתיים מזהירים כבר שנים כי היעדר פיקוח, לצד עומס כבד על מטפלות בשכר נמוך, יוצר תנאים מסוכנים לילדים הרכים ביותר.
אחריות המדינה
במערכת הפוליטית נשמעות האשמות הדדיות: מחוקקים חרדים טוענים כי קיצוץ בסבסוד מעונות לילדי אברכים שלא מתגייסים לצבא, בעקבות החלטות בג"ץ והיועצת המשפטית לממשלה, פגע קשות במשפחות עניות והוביל להידחקות למסגרות לא מפוקחות.
מנגד, ארגוני חברה אזרחית מדגישים כי האחריות הבסיסית של המדינה היא להבטיח מסגרות בטוחות, שוויוניות ונגישות לכל הילדים, ללא קשר למוצא, למעמד כלכלי או למעמד אזרחי של הוריהם.
מקור: TRT World and agencies
