בצל ההסלמה הצבאית המתמשכת והשלכות המלחמה שאותה מנהל הצבא הישראלי באזור, נחשף עומק האנדרלמוסיה והשסע הפנימי במנגנון הממשלתי בישראל.
ישיבת הממשלה הישראלית, שנועדה להכריע על הגדלת תקציבי הביטחון וההצטיידות הצבאית לשנת 2026 ולשלוש השנים שאחריה, נתקלה במבוי סתום.
העימות החזיתי מתנהל בין משרד הביטחון, הדורש תוספות עתק בטענה לצרכים מבצעיים, לבין אגף התקציבים במשרד האוצר, שמזהיר מפני קריסה פיננסית, פגיעה באיתנות הכלכלית ופגיעה חמורה בתקציבים אזרחיים.
השורשים של המשבר הנוכחי טמונים בהתפתחויות של השנה האחרונה. בתחילת 2025 הוגשו המלצות "ועדת נגל", שהציעו להעמיד את תקציב הביטחון השנתי הממוצע על כ-97 מיליארד שקלים, זינוק חריף לעומת התקופה שקדמה לאוקטובר 2023.
אולם, בעוד האוצר חשש שהמלצות אלו יהפכו לתקציב מינימום בלבד, הדרג הצבאי דרש סכומים גבוהים בהרבה. בסופו של דבר, אושרה תוכנית רחבה עוד יותר בהיקף של כ-350 מיליארד שקלים, הגוזרת תקציב בסיס של 115 מיליארד שקלים בשנה.
המשך מעשי האיבה וההסלמה האזורית בשנת 2026 הובילו לכך שהתקציב האמיתי שנדרש על ידי הצבא הלך ונסק – מ-112 מיליארד שקלים שאושרו במקור, ל-144 מיליארד בעקבות מבצעים צבאיים נוספים, ועד לערעור הנוכחי שבו דורש הצבא להגיע להיקף של כ-189 מיליארד שקלים.
מכשולים משפטיים ופוליטיים
הכאוס התקציבי מוחרף בשל העובדה שהמערכת הפוליטית בישראל מצויה בתקופת בחירות.
קבלת החלטות תקציביות דרמטיות וקידום חקיקה בעלת השלכות ארוכות טווח בעיתוי זה דורשים את אישור הייעוץ המשפטי לממשלה, אשר טרם ניתן.
באוצר מנסים למנוע את החקיקה בתקופה זו, בעוד במערכת הביטחון מפעילים לחץ פוליטי ומזהירים כי דחיית הרכש תפגע בהצטיידות הצבאית.
המאבק הנוכחי משקף לא רק סכסוך על מספרים, אלא את העומק של המשבר הכלכלי-פוליטי שלוחץ על המערכת הישראלית בעקבות הלחימה המתמשכת.
מקור: TRT World and agencies
