כלי התקשורת הישראליים דיווחו כי ישראל, שנקלעה לאש צולבת של מדינות אירופאיות וקבוצות חרם עקב האלימות בגדה המערבית הכבושה ותפיסת אדמות פלסטיניות, הפכה למדינה המוחלמת ביותר בעולם ועומדת בפני גל בידוד אדיר.
על פי עיתון ידיעות אחרונות, מדינות אירופאיות וקבוצות חרם בינלאומיות הטילו סנקציות, איסורי כניסה והגבלות השקעה על שרים ישראלים, ישראלים המעורבים בתפיסת אדמות פלסטיניות וארגונים המקורבים אליהם, עקב האלימות ותפיסת הקרקעות בגדה המערבית.
העיתון הדגיש כי ישראל עומדת בפני "צונאמי" של סנקציות בינלאומיות המכוונות נגד פקידי ממשל, ישראלים המעורבים בגזילת אדמות פלסטיניות ומוסדות פלסטיניים, ככל שגובר הלחץ מצד מדינות רבות וארגוני BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות).
פעילויות החרם התגברו לאחר שישראל פתחה במתקפות רצחניות על רצועת עזה באוקטובר 2023.
לאחרונה, צרפת הודיעה על איסור נסיעה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', לאחר איסור קודם על שר הביטחון הלאומי הימני הקיצוני איתמר בן גביר. הסיבה שניתנה הייתה שאותם אנשים מקדמים באופן פעיל מדיניות הנתפסת כחותרת תחת סיפוח הגדה המערבית הכבושה, תפיסת שטחים פלסטיניים חדשים והרשות הפלסטינית.
ז'אן-איב לה דריאן, נציגו המיוחד של נשיא צרפת עמנואל מקרון בלבנון, הצהיר כי מדיניותו של סמוטריץ' "אינה יכולה להתקבל על ידי הרוב המכריע של הקהילה הבינלאומית המחויבת לפתרון שתי המדינות".
העיתון הדגיש כי פעילותן של קבוצות ה-BDS, הידועות כ"יוזמת החרם על ישראל למען פלסטין", פוגעת במוניטין של ישראל בזירה הבינלאומית.
הסנקציות מכוונות נגד מדיניותה של ישראל, הן מחוץ למדינה והן בתוכה
על פי הדיווח, הסנקציות כוונו הן נגד פעולותיה של ישראל בחו"ל והן נגד מדיניותה הפנימית. החרם התבטא בהדרת אזרחים ישראלים ממדינות מעבר לים, בסירוב אמנים להופיע בישראל, בסירוב תרגום עבודותיהם של סופרים לעברית, ובקמפיינים להדרת ישראל מאירועים כמו אירוויזיון או תחרויות פיפ"א.
המאמצים למשוך השקעות זרות גברו, כולל משיכת השקעותיה של קרן העושר הריבונית הנורבגית מחברות ישראליות. הרשימה השחורה של הנציב העליון לזכויות אדם של האו"ם (OHCHR) מכוונת לחברות ישראליות ובינלאומיות הפועלות מעבר ל"קו הירוק".
דיווחים וסרטונים המראים אלימות ישראלית נגד פלסטינים ונזק לרכוש בגדה המערבית הכבושה הגבירו את הסנקציות.
סרטונים אלה חושפים לא רק את פעולות ההפקעה הנתמכות על ידי ממשלת ישראל, אלא גם את ההסדרים החוקיים, כגון גזרי דין מוות שהוטלו על פלסטינים.
הצהרותיהם ופעולותיהם הפומביות של השרים, ובמיוחד סרטו של בן גביר, ששותף באופן נרחב, בו העליב את משתתפי משט הסומד העולמי לעזה, גונו על ידי מדינות רבות כ"חציית קו אדום".
החלטה על הטלת סנקציות על ישראל מצד צרפת, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורווגיה
שש מדינות – צרפת, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורבגיה – הטילו סנקציות מתואמות נגד ישראלים וגופים "המסיתים לאלימות בגדה המערבית" על ידי תפיסת אדמות פלסטיניות. צרפת הטילה גם הגבלות כניסה על ארבעה מנהיגים ישראלים ו-21 ישראלים, אם כי רשימה מלאה של שמות לא פורסמה.
בריטניה השיקה "תוכנית פעולה" המכוונת לרשתות המימון והתמיכה בהתקפות ישראליות, וקראה לחברות להימנע מפעילות בשטחים שנתפסו בגדה המערבית.
קנדה הטילה איסורי כניסה והגבלות כספיות על שני ישראלים וחמישה ארגונים, בעוד אוסטרליה הטילה סנקציות על שלושה ישראלים ושישה גופים המעורבים באדמות פלסטיניות שנתפסו באופן בלתי חוקי. ניו זילנד הוסיפה שלושה ישראלים נוספים לרשימה השחורה שלה המונה 35 אנשים, כולל בן גביר וסמוטריץ'.
בנוסף לסנקציות, צרפת פתחה בחקירה בנוגע לטענות על עינויים ופשעי מלחמה הקשורים לאירוע המשט העולמי.
איטליה הודיעה כי תפתח בחקירה נגד בן גביר בגין העלבת אזרחים איטלקים לכאורה.
בן גביר הגן על מעשיו, כינה את איטליה "מדינה של צבועים" והצהיר כי ימשיך לעמוד בגאווה לצד צבא ישראל.
סגן ראש ממשלת איטליה ושר החוץ אנטוניו טג'אני גינה את דבריו של בן גביר וקבע כי דבריו אינם מקובלים.
דיונים נמשכים בתוך האיחוד האירופי (האיחוד האירופי) בנוגע לסנקציות אישיות נגד שרים ישראלים.
ישראל אינה מסוגלת להגיב בצורה יעילה לחרם
על פי הדיווח, גל הסנקציות והחרמות הנוכחי נגד ישראל משקף שינוי באסטרטגיה.
בעוד שיוזמות קודמות נועדו ללחוץ על ישראל לנהל משא ומתן על פתרון שתי מדינות, תנועת החרם של היום מטיל ספק בלגיטימיות של ישראל ברחבי העולם.
העיתון קובע כי ישראל אינה מסוגלת להגיב ביעילות להתפתחויות אלו.
