תוצאות הבחירות בישראל חשפו את ההבדלים בין המפלגות החרדיות, הממלאות זה שנים תפקיד מרכזי בפוליטיקה הישראלית. המפלה הקשה שספגה ש"ס העלתה מחדש שאלות בנוגע לעתידה הפוליטי של החברה החרדית.
לפי התוצאות שפרסמה ועדת הבחירות המרכזית, ש"ס, שזכתה ב-11 מנדטים בבחירות 2022, תיוצג בכנסת החדשה בשישה מושבים בלבד – התוצאה הגרועה ביותר שלה מאז 1992. מנגד, יהדות התורה, הפונה בעיקר לציבור החרדי האשכנזי, הצליחה לשמור על שבעת המנדטים שלה.
מספר הקולות שקיבלה ש"ס ירד מכ-393 אלף בבחירות 2022 ל-299,506 בבחירות הנוכחיות, בעוד יהדות התורה התחזקה מכ-280 אלף קולות ל-312,604. מספר המנדטים הכולל של שתי המפלגות ירד מ-18 ל-13.
מומחים מדגישים כי לא ניתן להסביר את הפער בין ביצועי שתי המפלגות רק באמצעות המחלוקת על הפטור מגיוס לצבא, וכי להרכב החברתי של מצביעי ש"ס, הכולל חרדים ויהודים מסורתיים, היה תפקיד מכריע בתוצאה.
המצביעים המסורתיים של ש"ס התרחקו מהמפלגה
לפי ניתוח שערך ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הירידה בתמיכה בש"ס לא הייתה אחידה ברחבי ישראל.
מהניתוח עולה כי המפלגה איבדה כ-45% ממצביעיה בערי הפריפריה בדרום, כ-35% בערי המרכז ובערים המעורבות, וכ-25% בערים החרדיות.
חבר הכנסת לשעבר מטעם ש"ס, יגאל גואטה, הסביר בריאיון לחדשות 12 כי המפלגה איבדה במקביל שתי קבוצות מצביעים שונות.
"ש"ס איבדה קולות משני הצדדים", אמר גואטה. "כשדיברו בצורה תקיפה שלא יתגייסו בשום צורה איבדו את הציבור המסורתי, וכשלא טיפלו בחוק הפטור מגיוס איבדו חלק מהבני תורה".
פרופ' חבר פֶרִיט בֶּלְדֶר (Ferit Belder), מהמחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת מרמרה, אמר ל-TRT עברית כי יש לבחון בנפרד את תוצאות הבחירות של ש"ס ויהדות התורה.
לדבריו, יהדות התורה הצליחה לשמור במידה רבה על בסיס המצביעים המסורתי שלה.
"כמו תמיד, אנחנו רואים בערים החרדיות זליגה לימין הקיצוני, אבל לא מדובר בתופעה המונית. לכן אפשר לומר שיהדות התורה הצליחה במידה רבה לשמר ולגבש את בסיס התמיכה שלה. השחיקה הגדולה באמת התרחשה בש"ס", אמר בלדר.
בלדר הסביר כי אחד הגורמים המרכזיים לכישלונה של ש"ס הוא ההרכב החברתי הייחודי של מצביעיה.
"לדעתי, הסיבה המרכזית לכך היא שש"ס מצאה את עצמה בין שני המחנות. דווקא בתקופה שבה גיוס החרדים הפך לאחת הסוגיות המרכזיות בדיון הפוליטי, ש"ס לא הצליחה להציג עמדה ברורה. היא ניסתה בעיקר להרגיע את הרוחות", אמר.
בלדר הזכיר כי בניגוד ליהדות התורה, ש"ס פונה לא רק למצביעים חרדים אלא גם ליהודים מסורתיים ממוצא מזרחי.
בהתייחסו לסיסמת הבחירות של המפלגה, "ברית אחים", אמר:
"המסר המרכזי שלהם היה כזה: הילדים שלנו הולכים גם לישיבה וגם לצבא. לא נכון להעמיד את תלמידי הישיבות ואת החיילים זה מול זה. הם אימצו מסר של 'ילד אחד לצבא וילד אחד לישיבה'. בסופו של דבר, אנחנו רואים שבאמצעות הקו הזה, שניסה ללכת בדרך האמצע, הם לא הצליחו לרצות אף אחד מהצדדים".
מפלת הבחירות מעלה שאלות על עתידו של אריה דרעי
אובדן התמיכה בש"ס עורר גם דיון על עתידו הפוליטי של יו"ר המפלגה אריה דרעי, העומד בראשה מאז 2013.
לפי דיווח בחדשות 12, דרעי ביטל את אירוע ליל הבחירות המסורתי שתוכנן עם פעילי המפלגה בעקבות פרסום התוצאות.
בדיווח נאמר כי מקורביו של דרעי סיפרו שהוא שוקל להתפטר מתפקידו, בעוד כמה מנהיגים דתיים, ובהם הרב יצחק יוסף, הביעו בו תמיכה.
בלדר, לעומת זאת, סבור כי לא ניתן לייחס את כישלונה של ש"ס רק להנהגתו של דרעי.
"מתחים כאלה היו גם בעבר. אני לא יודע מה ההבדל בין המשבר הנוכחי למשברים הקודמים. התוצאה בבחירות הייתה חלשה מאוד, אבל אני לא בטוח עד כמה אפשר לייחס אותה באופן אישי לתפקודו של אריה דרעי", אמר.
לדבריו, המפלגות החרדיות מתמודדות זה זמן רב עם בעיות מבניות המגבילות את מרחב התמרון הפוליטי שלהן, ואין לנתק זאת מהיחסים שפיתחו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
"החרדים איבדו כבר מזמן את יכולת התמרון הפוליטית שלהם ואת היכולת לייצר מסרים פוליטיים חדשים. היחסים שלהם עם נתניהו הפכו לאורגניים מדי. כתוצאה מכך, אין להם מרחב תמרון גדול שמאפשר להם להגדיל את הישגיהם", הסביר.
בלדר הדגיש כי סוגיית הפטור מגיוס כבר אינה רק מחלוקת בין שותפות לקואליציה.
"סוגיית גיוס החרדים חדלה להיות עניין של ש"ס בלבד והפכה כמעט למכנה משותף של כל המפלגות היהודיות באופוזיציה. ממילא לא הייתה לאריה דרעי אפשרות להתנגד לכך לבדו או לכוון את הציבור בכיוון אחר", אמר.
שתי תנועות מחאה שונות צמחו בפוליטיקה החרדית
התפתחות נוספת שבלטה בבחירות הייתה הופעתן של שתי תנועות פוליטיות חדשות, שקראו תיגר על המפלגות החרדיות המסורתיות.
מפלגת "הציבור החרדי", בראשות מוטי לייטנר, התמודדה בבחירות עם מצע התומך בהשתלבות רחבה יותר של החרדים בשוק העבודה ובמוסדות המדינה.
המפלגה, ששילבה גם נשים ברשימת מועמדיה, תמכה בהמשך הפטור משירות צבאי לתלמידי ישיבות הממשיכים בלימודיהם, אך התנגדה להרחבת הפטור לכלל הצעירים החרדים.
מנגד, תנועת "צבע שחור" התמודדה בבחירות מתוך עמדה דתית מחמירה יותר, בטענה שהמפלגות החרדיות המסורתיות לא הגנו במידה מספקת על הפטור מגיוס.
התנועה, המזוהה בעיקר עם קבוצות חרדיות ליטאיות אדוקות, הושפעה מעמדות הפלג הירושלמי, הבולט במחאות נגד חובת הגיוס לצבא.
בלדר הסביר כי שתי התנועות מייצגות מגמות מנוגדות בחברה החרדית.
"מפלגת הציבור החרדי נקטה קו אינטגרטיבי יותר, עם מסר שלפיו החרדים צריכים להתגייס לצבא ולהשתלב בשוק העבודה", אמר.
לעומת זאת, לדבריו, "צבע שחור" התנגדה להנהגה החרדית המסורתית מתוך תפיסה שהיא אינה מגנה מספיק על האינטרסים של הציבור החרדי בסוגיית הגיוס.
"המפלגה הזו התמודדה בבחירות מתוך עמדה רדיקלית יותר, משום שאנשיה סברו שהמנהיגים החרדים המסורתיים לא הגנו מספיק על האינטרסים של החברה החרדית בנושא הגיוס. הם ידעו שלא יעברו את אחוז החסימה ושהקולות שלהם ילכו לאיבוד, אבל הייתה להם סיסמה מרכזית: 'לא באנו לנהל משא ומתן על התורה, באנו להגן עליה'", אמר בלדר.
שתי התנועות קיבלו בבחירות כ-0.2% מהקולות כל אחת, ונותרו הרחק מתחת לאחוז החסימה העומד על 3.25%.
לדברי בלדר, הופעתן של שתי תנועות הדורשות שינוי בכיוונים מנוגדים מעידה על התרחבות המחלוקות בתוך הפוליטיקה החרדית, אך הן עדיין אינן מהוות חלופה משמעותית להנהגה המסורתית.
"הייתה התרחבות של מגוון הקולות בפוליטיקה החרדית, אבל בסופו של דבר הציבור עדיין מיוצג על ידי שתי המפלגות החרדיות המרכזיות", אמר.
בלדר הדגיש כי הירידה בתמיכה בש"ס קשורה ישירות להרכב החברתי של מצביעיה.
"ש"ס אינה מפלגה חרדית מובהקת כמו יהדות התורה. זו מפלגה חרדית-מזרחית, ויש לה גם מצביעים מסורתיים. נראה שהיא איבדה את המצביעים המסורתיים האלה", הסביר.
לאן עברו הקולות שאיבדה ש"ס?
אובדן של כ-94 אלף מצביעים עורר גם את השאלה לאילו מפלגות עברו המצביעים המסורתיים ממוצא מזרחי שתמכו בעבר בש"ס.
בלדר העריך כי ייתכן שחלקם עברו למפלגות הימין הקיצוני, אך הדגיש כי כדי לקבוע זאת בוודאות יש לבחון את תוצאות הבחירות ברמת הערים.
"עוצמה יהודית והציונות הדתית התמודדו הפעם ברשימות נפרדות. בהשוואה לבחירות הקודמות הן קיבלו יחד כ-100 אלף קולות נוספים. מעבר לכך, מפלגת עמך ישראל של עופר וינטר, המזוהה עם הימין הקיצוני, גרפה גם היא כ-100 אלף קולות שלא תורגמו למנדטים. לכן יש מאגר משמעותי של קולות במחנה הימין הקיצוני", אמר.
עם זאת, בלדר ציין כי ייתכן שחלק מהמצביעים המסורתיים של ש"ס עברו דווקא למפלגות המרכז.
בהקשר זה הצביע על מוצאו המזרחי של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט ועל הקשר שלו לציבור המצביעים הזה.
"ייתכן שהם עברו לאיזנקוט. הרי איזנקוט עצמו אמר שהוא ממוצא מזרחי ושאמו הצביעה לש"ס. כבר בעבר דובר על קרבה מסוימת בינו לבין המצביעים המזרחים. לכן אני לא יודע בדיוק לאן עברו הקולות. ייתכן שהם התפזרו בין מפלגות שונות", אמר.
איזה תפקיד ימלאו המפלגות החרדיות בקואליציה הבאה?
העובדה שאף אחד מהגושים הפוליטיים לא השיג רוב עצמאי להקמת ממשלה העלתה שאלות גם בנוגע לתפקידן האפשרי של המפלגות החרדיות בקואליציה הבאה.
מפלגות הגוש התומך בנתניהו זכו יחד ב-53 מנדטים, בעוד גוש המרכז והאופוזיציה קיבל 48 מושבים. המפלגות הערביות זכו יחד ב-19 מנדטים.
תוצאות אלה העלו אפשרויות לשיתופי פעולה חדשים בין מפלגות במטרה להרכיב ממשלה.
בתקשורת הישראלית דווח כי גורמים ביהדות התורה עשויים להיות פתוחים לשיתוף פעולה עם מנהיגים פוליטיים שאינם נתניהו.
עם זאת, בלדר העריך כי האפשרות שיהדות התורה תתמוך בממשלה בראשות גדי איזנקוט אינה מציאותית בתנאים הפוליטיים הנוכחיים.
"בתקשורת פורסם שקבוצה מתוך יהדות התורה העבירה מסרים לאיזנקוט, אבל אני לא רואה בכך אפשרות מציאותית במיוחד", אמר.
בלדר הזכיר כי סוגיית הפטור מגיוס נותרה אחת הדרישות הפוליטיות המרכזיות של המפלגות החרדיות, והעריך כי לאיזנקוט יהיה קשה להציע ויתורים שיענו על ציפיותיהן בנושא.
לדבריו, המחלוקת על הגיוס אינה מתקיימת רק בין המפלגות החרדיות לבין יתר הכוחות הפוליטיים, אלא גם מעמיקה את ההבדלים בתוך החברה החרדית עצמה.
בלדר סיכם כי למרות השינויים שנחשפו בבחירות, התוצאות עדיין לא הובילו לשינוי מהותי במבנה הייצוג הפוליטי המסורתי של הציבור החרדי.
