חקירה נרחבת בטורקיה על רשת הונאת השקעות בינלאומית חשפה מסלול תאגידי מקושר לישראל המתפרש מאיסטנבול ללימאסול, כאשר מסמכי חברות מציבים אזרח ישראלי עצור במרכז חברה הרשומה בדרום האי הנשלט על ידי הרשות היוונית-קפריסאית וקושרה לתכנית.
החקירה מדגישה גם שאלת רקע נרחבת לגבי שימוש הרשת בחלק הדרומי של האי הנשלט על ידי היוונים הקפריסאיים, שם ישראל העמיקה במידה ניכרת את קשריה הביטחוניים והמסחריים בשנים האחרונות.
הרשויות הטורקיות הודיעו על המבצע ב־18 בספטמבר, וציינו כי הם הפנו מטרות כלפי 28 חברות ו־42 מרכזי שיחות שלדברי החוקרים שימשו להונאת קורבנות באמצעות סכמי השקעות מזויפים במטבע חוץ ובמטבעות קריפטוגרפיים.
שר המשפטים הטורקי אקין גורלק אמר כי חקירות פיננסיות ומודיעיניות מצאו כי אנשים המקושרים לישראל היו דומיננטיים במבני הבעלות ובמבני הנהנים הסופיים של החברות הנתונות לחקירה.
הרשויות עצרו 175 מתוך 239 חשודים במהלך מעצרים ראשוניים ביותר מ־200 כתובות באיסטנבול ומוגלה. החקירה כללה את ועדת חקירות הפשעים הכלכליים של טורקיה (MASAK), ארגון המודיעין הלאומי (MIT), משטרה ותובעים, כאשר מאות תלונות התקבלו באמצעות אינטרפול, לפי דיווח הרשויות הטורקיות.
החקרים אמרו כי העברות הקשורות לרשת הגיעו לכ־13 מיליארד לירות טורקיות (כ־266 מיליון דולר) במשך שנתיים.
https://www.trtworld.com/article/f7b70c5f41ba
קשרים ישראליים במרכז החקירה הטורקית
הקשר הישראלי שזוהה על ידי החוקרים הטורקים משתרע מעבר לאזרחיות של חשודים בודדים.
על פי דיווחי תקשורת ישראלית המצטטת דיווחים טורקים, בין המעצורים נכללו תשעה אזרחים ישראלים.
אחד מהחשודים הוא עמית יגל, אזרח ישראלי החזיק גם בדרכון פורטוגלי.
הרשויות הטורקיות זיהו את יגל כעובד רשמי בתפקיד "מנהל הכשרה" ב־Facto Dis Ticaret ve Turizm Yatirimlari A.S., חברה שמקום מושבה ברובע מסלק של איסטנבול.
חוקרים פיננסיים טורקיים זיהו עסקאות העולות על 17 מיליון לירות טורקיות (כ־350,000 דולר) דרך חשבונות המקושרים ליגל, לפי המידע שנמסר בחקירה.
מאיסטנבול ללימאסול
צוות החקירה של TRT World מצא כי המסלול התאגידי של יגל חורג גם לגבולות טורקיה.
רשומות חברות ביוונים־קפריסאיים מציינות את יגל כמנהל ב־Webmove Holdings Limited, חברה פרטית שהוקמה בלימאסול ב־15 במרץ 2024.
החברה מופיעה כפעילה, כאשר חלק מהפעולות המנהלתיות מטופלות על ידי Kserve Fidelity Limited שמרוכזת בעיר לפקוזה, לפי הרשומות.
דיווח טורקי זיהה את Webmove כחלק מהרשת. עיתון Daily Sabah דיווח כי החוקרים מאמינים כי יגל פעל באמצעות החברה הרשומה בקפריסין הנשלטת על ידי היוונים הקפריסאיים, וכי תשלומי הקורבנות הועברו דרך חשבונות אירופאיים, כולל חשבונות המקושרים לחברה, לפני שהומרו למטבעות קריפטו והועברו לפורטוגל.
טענות אלה הן חלק מהחקירה הטורקית.
רשומות תאגידיות מראות באופן עצמאי את יגל כמנהל ב־Webmove, אך רשומות אלה בפני עצמן אינן מקימות הוכחה שהחברה ביצעה או הקלה בפעילות פלילית.
TRT World מצא גם קשר טכני בין Webmove לחברה נוספת מבוססת לימאסול.
רשומות רשת שנבדקו בחקירה מצביעות על כך שתקשורת תאגידית של Webmove הועברה דרך mail.ultarholdings.com, תשתית המאוחסנת ב־AWS המשויכת ל־Ultar Holdings Ltd.
רשומות תאגידיות יווניות־קפריסאיות מזהות את איש העסקים הישראלי יובל דאל כמנהל ומזכיר של Ultar Holdings.
טפסי חברות מקשרים גם את דאל ל־HappyPay Holdings Ltd, חברה יוונית־קפריסאית הרשומה כעת בהתהליך פירוק ביוזמתה.
הרשומות התאגידיות והטכניות החופפות יוצרות קישורים בין חברות ואנשים, אך בפני עצמן אינן מקימות הוכחה למעורבות פלילית של דאל או של Ultar Holdings.
החלק הדרומי של האי הנשלט על ידי היוונים הקפריסאיים וישראל: מערכת יחסים שהעמיקה בעקבות המלחמה הג'נוסידלית בעזה
מסלול החברות בלימאסול מתגלה על רקע יחסים שמתקרבים בין ישראל והממשל היווני־קפריסאי.
בדצמבר 2025, הממשל היווני־קפריסאי וישראל, יחד עם יוון, חידשו וקבעו שיתוף פעולה בתחומי הביטחון, ההגנה והעניינים הצבאיים, וכן בביטחון ימי ותשתיות קריטיות. ההצהרה המשולשת גם קיבלה בברכה את הקמת מרכז מצוינות בסייבר ימי בדרום האי הנשלט על ידי היוונים הקפריסאיים.
הממשל היווני־קפריסאי וישראל הרחיבו גם את הקשרים הדו־צדדיים בהגנה. בדצמבר 2025 שוחחו שרי ההגנה של שתיהן על חיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני וההגנתי, בעוד בכירים צבאיים יוונים, ישראלים ויווני־קפריסאיים קיימו שיחות בנושא שיתוף פעולה מבצעי צמוד יותר.
החלק הדרומי של האי הנשלט על ידי היוונים הקפריסאיים הפך גם ליעד לחיילים ישראלים הנוסעים לחו"ל.
ביולי 2025, פעילים ביקשו את מעצרו של חייל ישראלי שכאמור שהה בחופשה באי, והגישו תלונה פלילית לרשויות היווני־קפריסאיות, מאשימים אותו בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות בעזה.
עלייה בבעלות על נכסים על ידי ישראלים
הקשרים אינם מוגבלים להגנה וביטחון.
נתוני רישום המקרקעין הרשמיים שהוגשו לפרלמנט של החלק הדרומי של האי הנשלט על ידי היוונים הקפריסאיים מראים שקונים ישראלים רכשו 3,909 נכסים בין 2021 ועד סוף 2024, מה שהופך את ישראל לאזרחות הזרה הרביעית בגודלה במאגר הנתונים הזמין, אחרי בריטניה, רוסיה ויוון.
הרכישות היו מרוכזות במחוזות החופיים בחלק הדרומי של האי הנשלט על ידי היוונים הקפריסאיים: 1,406 נכסים בלרנקה, 1,291 בפאפוס, 1,154 בלימאסול ו־58 בפמגוסטה.
שאלה פרלמנטרית נפרדת ששאלה כמה שטחים בחלק הדרומי של האי עברו לבעלות ישראלית לא קיבלה תשובה ברשומות הזמינות.
עם זאת, היקף רכישת הנכסים מראה את טביעת הרגל הכלכלית והחברתית הגדלה של ישראלים על האי.
רשת הפרוסה על פני מספר מדינות
על פי הרשויות הטורקיות, פעילות ההונאה הרחבה השתמשה בעובדי מוקדי שיחות דוברי שפות שונות שפנו לקורבנות באמצעות פרסומות מקוונות בהבטחות לתשואות גבוהות מהשקעות במט"ח וקריפטו.
החקרים אומרים כי הקורבנות הונחו לפלטפורמות שהציגו רווחים מזויפים. כאשר ניסו למשוך את כספם, מפעילים לכאורה דרשו תשלומים נוספים שתוארו כמיסים או עמלות לפתיחת חשבון.
הרשויות אמרו כי הקורבנות נשלחו על פני אירופה, אסיה ואפריקה, בעוד הכנסות הונאה הועברו דרך חשבונות בנק וארנקים במטבעות קריפטו בחו"ל.
התמונה העולה אפוא היא של רשת שפועלת במספר תחומי שיפוט: פעילות לכאורה של מוקדי שיחות בטורקיה, חשודים ומבני בעלות המקושרים לישראל שזוהו על ידי החוקרים הטורקים, וטביעת רגל תאגידית וטכנית המתפרשת ללימאסול.
הקשרים לחלק הדרומי של האי הנשלט על ידי היוונים הקפריסאיים משמעותיים במיוחד מאחר שהם קיימים בתוך מערכת יחסים ישראלית־יווני־קפריסאית המתרחבת במהירות וכללה תחומי הגנה, שיתוף פעולה ימי, תיירות, נכסים ועסקים.
השאלה המרכזית שעדיין פתוחה עבור החוקרים היא כיצד מתאימים יחד מוקדי השיחות באיסטנבול, האנשים והמבנים הבעלות המקושרים לישראל, והחברות הרשומות בחלק הדרומי של האי הנשלט על ידי היוונים הקפריסאיים והתשתיות הטכניות — והאם הישות ה(offshore) שיחקה תפקיד תפעולי או פיננסי בהונאה המיוחסת.
