המלחמה שמנהלת ישראל נגד איראן וההסלמה בגבול הלבנון חושפות את עומק המשבר הכלכלי והצבאי שבו היא מצויה.
למרות שהממשלה אישרה לאחרונה תוספת של 32 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, במשרד הביטחון ובצבא מודים כי הסכום אינו מספיק.
לפי הערכותיהם, עד סוף השנה יידרשו עוד לפחות 33 מיליארד שקל נוספים, סכום שאינו כולל את העלויות של תמרון קרקעי אפשרי בלבנון.
חובות לתעשיות הנשק
המשבר התקציבי מתבטא גם בקשיי נזילות חמורים.
משרד הביטחון חייב לתעשייה האווירית ולאלביט מערכות סכומים של כ־8 מיליארד שקל, בעוד הזמנות רכש רבות תקועות בהיעדר תקציב מדינה מאושר.
החימושים הנדרשים, בהם מערכות יירוט כמו חץ 3 וקלע דוד. נצרכים בקצב גבוה בלחימה מול איראן, אך התעשיות ממתינות לתשלומים מובטחים שטרם הועברו.
המלחמה באיראן, שנמשכת מעבר לציפיות, עולה לישראל בין 1.5 ל־1.7 מיליארד שקל ביום.
מדובר בסכומים אדירים שמגיעים על חשבון שירותים ציבוריים חיוניים, לאחר שהממשלה כבר ביצעה קיצוץ רוחבי של 3.5% במשרדי הממשלה כדי לממן את התוספת התקציבית הקודמת.
מלחמות חוזרות ונשנות
מאז יוני 2025 מנהלת ישראל מערכות צבאיות חוזרות מול איראן, כאשר העלויות הולכות ותופחות.
במקביל, חיזבאללה בלבנון הצליח לשקם את כוחו במהירות לאחר סבב הלחימה הקודם, וכעת ישראל מפעילה ארבע אוגדות בדרום לבנון.
ההצהרות הקודמות של הצבא הישראלי על "המצב הביטחוני הטוב ביותר מאז שנות ה־80" התבררו כמוקדמות מדי.
למרות שיתוף הפעולה ההדוק עם ארצות הברית, הכולל תדלוק אווירי ותיאום תקיפות, ישראל מתקשה להשיג את מטרותיה האסטרטגיות.
ירי הטילים מאיראן נמשך ופוגע קשות במשק הישראלי, בעוד ההצהרות על פגיעה נרחבת בתשתיות האיראניות אינן מונעות את המשך השיגורים.
מקור: TRT World and agencies
