תוכנית המחקר והפיתוח האירופית Horizon Europe, הנחשבת ליוקרתית ולגדולה בעולם עם תקציב כולל של כ-95.5 מיליארד יורו, מהווה זירה מרכזית שבה נחשפת השפעת החרם האקדמי הבינלאומי על המוסדות הישראליים.
ישראל משתתפת בתוכניות אלו זה 26 שנה במסגרת הסכמי שיתוף פעולה, שאיפשרו לחוקריה להתחרות על תקציבים בתנאים שווים למוסדות באירופה.
אולם, בשנתיים האחרונות מסתמנת ירידה דרמטית בהישגי החוקרים הישראלים, הנתפסת כתוצאה ישירה של החרם האקדמי השקט והתרחבות הנידוי הבינלאומי כלפי מדינת הכיבוש.
הנתונים האחרונים לגבי מענקי מועצת המחקר האירופית (ERC) לחוקרים בתחילת דרכם מצביעים על המשכיותה של המגמה.
בעוד שעד שנת 2024 זכו חוקרים ישראלים בממוצע שנתיו של כ-30 מענקים, המספר צנח ל-10 בלבד ב-2025 ונותר נמוך עם 11 מענקים בלבד ב-2026.
צניחה זו של כמעט שני שלישים דרדרה את מיקומה של ישראל בדירוג המדינות הזוכות במענקים אלו ממה שהיה נחשב להישג מרשים בעבר למרכז הטבלה בלבד.
השחיקה במעמד אינה מוגבלת לחוקרים צעירים. בקטגוריית המרצים הבכירים נרשמה ירידה מ-12 מענקים ב-2024 ל-7 בלבד ב-2025, לעומת 16 מענקים שנתקבלו ב-2022.
גם בקטגוריית מרצי האמצע נרשמה נסיגה מ-17 מענקים ל-13. מוסדות מרכזיים, שבעבר היו בולטים בתוכניות אלו, נפגעו בצורה קשה: האוניברסיטה העברית לא קיבלה השנה אף מענק לחוקרים צעירים, ומכון ויצמן הסתפק במענק יחיד בלבד.
גורמים אקדמיים מצביעים על כך שלצד שינויים טכניים מסוימים בקריטריונים ובמפת המתחרות, הגורם המרכזי למפולת הוא החרם האקדמי ההולך ומתרחב.
מספר המקרים שבהם אוניברסיטאות וחוקרים באירופה מסרבים לשתף פעולה עם עמיתים ישראלים או מטילים וטו על הגשת הצעות מחקר משותפות זינק ב-150% בתוך חצי שנה בלבד. סירובים אלו מתרחשים בשני ערוצים: דחיית שותפויות מראש או דרישה להדרת החוקר הישראלי כתנאי להמשך הפרויקט.
התרחבות החרם השקט מעוררת דאגה עמוקה בקרב הממסד האקדמי בישראל, החושש מבידוד ארוך טווח ומבריחת מדענים.
התוכנית האירופית מהווה עורק חיים מרכזי עבור הקהילה המדעית הישראלית, והמשך המלחמה והמדיניות הישראלית בשטחים הכבושים מעמידים בספק גם את עתיד המשא ומתן לקראת חידוש ההסכם ב-2027.
חששות אלו מחזקים את הערכה כי הנזק התדמיתי והאקדמי יימשך שנים רבות גם לאחר סיום הלחימה.
מקור: TRT World and agencies
