שר החוץ הסורי אסעד חסן א-שיבאני קרא לאיחוד האירופי לעבור מעבר להצהרות דאגה ולהפעיל לחץ אפקטיבי על ישראל כדי לעצור את תקיפותיה המתמשכות בסוריה.

במסיבת עיתונאים משותפת עם ראש מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, בדמשק ביום שלישי, אמר א-שיבאני כי התוקפנות השיטתית נגד מדינה הנמצאת בתהליך התאוששות דורשת יותר מהצהרות דאגה ומחייבת לחץ אפקטיבי שיביא להפסקת התקיפות.

הוא קרא למועצת החוץ של האיחוד האירופי לנקוט עמדה תקיפה, להכיר בתקיפות אלה כפי שהן ולדרוש את נסיגת הכוחות הישראליים לקווים שבהם החזיקו ב-8 בדצמבר 2024.

א-שיבאני גם קרא להעלות את הנושא במפורש על סדר יומה של הוועדה המדינית והביטחונית של האיחוד האירופי.

הוא אמר כי התנגדותה של אירופה לשינוי גבולות בכוח צריכה לחול גם בצדו השני של הים התיכון.

ישראל ביצעה תקיפות חוזרות ופשיטות קרקעיות בדרום סוריה מאז נפילת משטר בשאר אל-אסד בדצמבר 2024. סוריה טוענת כי ישראל חייבת לסגת מהשטחים שנתפסו לאחר 8 בדצמבר 2024, וחידשה את מחויבותה להסכם הפרדת הכוחות משנת 1974.

א-שיבאני חזר והדגיש כי רמת הגולן הכבושה היא שטח סורי, וציין כי החלטת מועצת הביטחון של האו"ם מספר 497 קובעת שסיפוח השטח על ידי ישראל הוא "בטל ומבוטל".

הוא שיבח את התנגדותו של האיחוד האירופי להכרה בריבונות ישראלית על רמת הגולן, ואמר כי דמשק נותרה מחויבת במלואה להסכם הפרדת הכוחות משנת 1974, ובמקביל מבקשת תמיכה אירופית פעילה בחידוש המנדט של כוח התצפית של האו"ם, אונדו"ף.

בשבוע שעבר אמר נשיא סוריה אחמד א-שרע בפני העצרת הכללית של האו"ם כי ישראל ביצעה כמעט 500 תקיפות אוויריות והפגזות, יותר מ-1,200 פשיטות וכ-300 מעצרים ועיכובים של סורים, וחזר על דרישתה של דמשק לנסיגה לקווי 8 בדצמבר 2024.

שותפות חדשה בין סוריה לאיחוד האירופי

א-שיבאני אמר כי שיחותיו עם קאלאס כללו גם תוכניות להסכם שותפות חדש בין סוריה לאיחוד האירופי, שיחליף את ההסכם משנת 1977.

הוא הוסיף כי שני הצדדים שואפים להכין מסמך מסגרת משותף לפני תום הרבעון הראשון של 2027, והסכימו למסד את הדיונים ביניהם באמצעות ועדות טכניות.

דמשק גם מבקשת לשדרג את שיתוף הפעולה לשותפות אסטרטגית באמצעות הכללת סוריה במסגרת התקציב הרב-שנתי של האיחוד לשנים 2028–2034, אמר א-שיבאני.

שר החוץ הסורי אמר כי דמשק תומכת בהמשך הצעדים המגבילים נגד דמויות ממשטר אסד, אך קראה להסיר סנקציות ממוסדות ממשלתיים ומסוכנויות מדינה בסוריה.

האיחוד האירופי הסיר את הסנקציות הכלכליות על סוריה במאי 2025 כדי לתמוך במעבר ובשיקום המדינה, תוך שמירה על הגבלות ממוקדות נגד יחידים וגופים הקשורים למשטר לשעבר וכן על צעדים שהוטלו מטעמי ביטחון.

האיחוד רואה ברשתות הקשורות למשטר המודח גורמים שעדיין שומרים על השפעה ועלולים לפגוע בתהליך המעבר ולחסום מאמצים להשגת פיוס לאומי ואחריותיות.

במאי 2026 חידש האיחוד את הצעדים הממוקדים עד 1 ביוני 2027, תוך הסרת מספר גופים סוריים מרשימת הסנקציות.

א-שיבאני אמר כי סוריה הבהירה מראש שלא תאפשר להפוך את שטחה לפלטפורמה למתקפות או לזירה ליישוב חשבונות אזוריים על רקע העימות האחרון באזור.

הוא ציין כי דמשק עומדת בסולידריות עם מדינות המפרץ ועם ירדן בנוגע למתקפות האיראניות נגדן, ובמקביל ממשיכה לקדם פתרונות דיפלומטיים.

שר החוץ הוסיף כי העימות המחיש את הסיכונים שבהסתמכות על נתיב יחיד לאנרגיה ולסחר, וטען כי מיקומה הגאוגרפי של סוריה מספק את אחד הנתיבים הקצרים ביותר המקשרים בין מזרח למערב.

"יציבות בסוריה היא חלק בלתי נפרד מביטחונה של אירופה עצמה", אמר.

ביקורה של קאלאס בדמשק נערך ימים לאחר שנפגשה עם א-שיבאני בניו יורק בשולי המושב ה-81 של העצרת הכללית של האו"ם, כחלק מסדרת פגישות שקיים שר החוץ הסורי עם גורמים בינלאומיים.

האיחוד האירופי הרחיב לאחרונה את נוכחותו הדיפלומטית בסוריה ושלח שגריר לדמשק לאחר היעדרות של 14 שנים.