זיני פנה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, וביקש זמן כדי לבחון את תוקפו ועדכניותו של המידע שהועבר למשרד המשפטים בתקופת כהונתו של קודמו בתפקיד, רונן בר. מידע זה הוביל בשנת 2024 להחלטת רשם המפלגות לדחות את בקשת התנועה להירשם כמפלגה.
הדיון בנושא בבית המשפט העליון היה אמור להתקיים ביום ראשון, אך בית המשפט קיבל את בקשת פרקליטות המדינה לדחות את הדיון, וקבע כי הוא יידחה בתשעה ימים, עד 14 ביולי. לפי הדיווחים, זיני ביקש פרק זמן ארוך יותר, אולם בית המשפט אישר דחייה קצרה יותר במקום דחייה של שלושה שבועות.
לפי התקשורת העברית, השב”כ הזהיר כי חלק מהגורמים העומדים מאחורי התנועה הם פעילים לשעבר בתנועת כך, שהוקמה על ידי הרב הקיצוני מאיר כהנא והוצאה מחוץ לחוק כארגון טרור בשנת 1994. בהערכת המודיעין נטען כי אותם גורמים ממשיכים לדבוק באידאולוגיה של כך ומבקשים להפיץ באמצעות המפלגה החדשה “אידאולוגיה של ארגון טרור”.
לפי הטענות, התנועה הוקמה על ידי פעילים שפרשו ממפלגת הימין הקיצוני עוצמה יהודית, בראשות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
החלטתו של זיני נתפסת כחוליה נוספת בשורת צעדים מעוררי מחלוקת שקיבל מאז נכנס לתפקידו באוקטובר 2025. באחרונה עוררה סערה גם הסרת אנדרטה לא רשמית שהוצבה בכניסה למטה השב”כ בתל אביב לזכר עובדי הארגון שנהרגו במתקפת 7 באוקטובר 2023.
לפי התקשורת הישראלית, בכירים בהווה ובעבר בשב”כ הגדירו את הסרת האנדרטה כ”חציית קו אדום”, וגם בקרב משפחות אנשי השב”כ שנפלו נרשמה מורת רוח קשה מההחלטה. השב”כ אישר כי האנדרטה הוסרה, אך מסר כי קיר זיכרון נפרד המנציח את כלל קורבנות 7 באוקטובר עדיין עומד במקומו.
