הלמ"ס בישראל דיווחה על עלייה במספר בעלי התארים האקדמיים שעוזבים את המדינה לתקופות ממושכות, כולל חלק ניכר מבוגרי תואר שלישי בתחומי המדעים.
על פי נתונים שפורסמו השבוע, עד שנת 2024 כ-12% מכלל בעלי תואר דוקטור בישראל ויותר מ-8% מבוגרי תואר שני חיו בחו"ל לפחות שלוש שנים ברציפות. הנתונים מתייחסים לישראלים שרכשו תארים אקדמיים בין השנים 1990 ל-2018.
הסטטיסטיקה מגלה שיעורי הגירה גבוהים בתחומי מדע מרכזיים. כ-25% מבעלי תואר דוקטור במתמטיקה חיו בחו"ל, 21.7% במדעי המחשב, כ-19% בגנטיקה ומיקרוביולוגיה וכ-17% בפיזיקה. בכימיה, הנדסת חשמל וביולוגיה נרשמו שיעורים של כ-14%.
בכמה אוניברסיטאות מרכזיות נרשמו מספרים בולטים של בוגרים המתגוררים בחו"ל. 23% מבעלי תואר דוקטור ממכון ויצמן התגוררו בחו"ל, לצד 18.2% מהטכניון, 15% מאוניברסיטת תל אביב ו-10% מאוניברסיטת אריאל בגדה המערבית.
המגמה התחזקה בקרב מחזורי הבוגרים האחרונים. בקרב בעלי תואר דוקטור במדעים ובהנדסה שסיימו את לימודיהם בין 2014 ל-2018, 14.9% התגוררו בחו"ל ב-2024, לעומת 13.4% מבין בוגרי המחזורים 2011-2013. בקרב כל בעלי תואר דוקטור שסיימו את לימודיהם בין 2015 ל-2018, השיעור עמד על 11.7%, עלייה מ-11.4% ב-2020.
ירידה במספר החוזרים
הלשכה ציינה ירידה במספר הישראלים החוזרים החל משנת 2022, ולאחריה עלייה במספר העוזבים ונשארים בחו"ל בשנת 2023.
האוניברסיטאות דיווחו גם על ירידה במימון מחקרי חיצוני, כולל מענקים מהמועצה האירופית למחקר.
תקציבי ההשכלה הגבוהה קוצצו בשנים האחרונות. נתוני הממשלה מצביעים על ירידה בהוצאות של כ-700 מיליון שקלים בחמש השנים האחרונות. העברות מתקציב ההשכלה הגבוהה כללו 40 מיליון שקלים למשרד הביטחון בתחילת שנת הלימודים ו-150 מיליון שקלים למשרד החוץ לצורך דיפלומטיה ציבורית.
תקציב ההשכלה הגבוהה לשנת 2025 מסתכם בכ-14 מיליארד שקלים, עם רמות דומות הצפויות לשנת 2026.
בסך הכל, הלשכה לסטטיסטיקה מעריכה שכ-55,000 בוגרי אוניברסיטאות ומכללות ישראליות מתגוררים כיום בחו"ל.
