משרדי הכלכלה, החקלאות והתחבורה של ישראל, יחד עם רשות הנמלים והספנות, מנסים למנוע את העסקה בשווי 4.2 מיליארד דולר לרכישת חברת ZIM Integrated Shipping Services על ידי חברת Hapag-Lloyd הגרמנית וקרן FIMI.
על פי דיווח ב"כלכליסט", גופי הממשלה טענו כי העסקה עלולה לסכן את הביטחון הלאומי, את עצמאות הספנות ואת שרשראות האספקה הקריטיות בתקופות חירום.
העסקה אושרה על ידי בעלי המניות של ZIM בסוף אפריל. על פי העסקה, החברה תירכש תמורת 4.2 מיליארד דולר – סכום הגבוה בכמיליארד דולר משווי השוק הנוכחי שלה – ולאחר מכן תיסגר מהבורסה. על פי מבנה העסקה, Hapag-Lloyd תשתלט על הפעילות הבינלאומית של ZIM, ואילו קרן FIMI בהנהגתו של אישי דוידי תנהל את פעילות החברה בישראל.
הביקורת החריפה ביותר מצד גורמי ממשל כוונה דווקא כלפי תוכנית הפיצול הזו. לפי הודעת משרד הכלכלה, המבנה המוצע טומן בחובו סיכון ליצירת "חברה לא תפקודית, שלא תוכל לעמוד על רגליה באופן עצמאי מבחינה מסחרית ותפעולית". המשרד טען כי היחידה הישראלית שתישאר מאחור עלולה להפוך ל"קליפה תפעולית זעירה, מנותקת מרשת הלוגיסטיקה העולמית".
נושא נוסף שעלה לדיון היה מבנה הבעלות של חברת Hapag-Lloyd. המשרדים הצביעו על כך שקטר וערב הסעודית מחזיקות במניות בחברה. משרד הכלכלה קבע כי "ההנחה שניתן לסמוך על חברת ספנות שבין בעלי המניות העיקריים שלה נמנות מדינות בעלות אינטרסים מנוגדים לאלה של ישראל, אינה עולה בקנה אחד עם המציאות האסטרטגית".
מצד שני, הרשויות הצביעו גם על משקלה של ZIM בשרשרת האספקה: החברה מובילה כשליש מכלל יבוא המזון הנכנס לישראל דרך הים. המשרד ציין כי בתקופת משבר, אם חברות זרות יגבילו את פעילותן בנמלי ישראל, המדינה עלולה להתקשות בייבוא מוצרים בסיסיים.
משא ומתן המכירה מתקיים בתקופה שבה ZIM מתמודדת עם לחץ בינלאומי כבד מאז פתיחת המלחמה של ישראל בעזה. מאוקטובר 2023 החלו החות'ים בתימן לתקוף ספינות סחר הקשורות לישראל בים סוף, כולל ספינות של ZIM; מצב זה אילץ את החברה לתכנן מחדש את נתיבי השיט שלה כך שיעקפו את יבשת אפריקה, ולספוג עלייה משמעותית בעלויות.
ההחלטה הרשמית של טורקיה ומלזיה לאסור על כניסת אוניות הקשורות לישראל לנמליהן, וכן הפעולות שביצעו באוסטרליה פעילים פרו-פלסטינים ועובדי נמל, אשר פתחו בשביתה וחסמו את אוניות ZIM, היכו מכה קשה בחברה. בבלגיה, לעומת זאת, קואליציית ארגונים לא ממשלתיים תבעה את החברה בבית המשפט בטענה שהיא מבצעת העברת נשק דרך נמל אנטוורפן; ZIM הכחישה את הטענות הללו.
העובדה שהצעתה של Hapag-Lloyd, בסך 4.2 מיליארד דולר, הוצבה בכ-1 מיליארד דולר מעל השווי השוקי הנוכחי, מוסברת על ידי אנליסטים כניסיון לפצות, לפחות חלקית, על אובדן הערך שנגרם כתוצאה מלחצים אלה.
