פסגת האקלים של האו"ם COP31 נפתחת ביום שני בעיר אנטליה שבחוף הים התיכון בטורקיה, כאשר ממשלות ניצבות תחת לחץ גובר להפוך התחייבויות אקלימיות לפעולות קונקרטיות ולהגדיל את התמיכה במדינות פגיעות במיוחד.
הוועידה, המתקיימת בין 9 ל-20 בנובמבר, מפגישה מנהיגי מדינות, שרים, מנהלי משא ומתן, מדענים ונציגי החברה האזרחית לדיונים בנושאי הפחתת פליטות, הסתגלות לשינויי אקלים ומימון אקלימי.
טורקיה מחזיקה בנשיאות הוועידה, בעוד שר שינויי האקלים והאנרגיה של אוסטרליה, כריס בואן, יוביל את המשא ומתן. פסגת המנהיגים העולמית צפויה להתקיים ב-11 וב-12 בנובמבר.
הפסגה מתקיימת תחת הכותרת "COP של העתיד – COP של יישום", ומטרתה להפוך התחייבויות אקלימיות לתוצאות מדידות בשטח.
סדר היום של הנשיאות מתמקד במעבר לאנרגיה נקייה ולחשמול, קידום אפס פסולת והפחתת פליטות מתאן, פיתוח ערים עמידות לשינויי אקלים, תיעוש ירוק, ביטחון תזונתי והגנה על האוקיינוסים והימים.
נושאים נוספים שעל סדר היום כוללים צעירים וחינוך, מערכות בריאות עמידות ושיתוף פעולה בתחומי שינויי האקלים, המגוון הביולוגי והידרדרות הקרקעות.
בין היעדים המוצעים לשנת 2035: הגדלת חלקה של החשמל בצריכת האנרגיה הסופית העולמית ל-35%, הפחתת עוצמת השימוש באנרגיה במבנים בלפחות 25%, והעלאת שיעור השימוש החוזר בחומרים בכלכלה העולמית ללפחות 15%.
המימון והמעבר מדלקים מאובנים ממשיכים להיות אתגרים מרכזיים
המשא ומתן בין המדינות עדיין נתקל במחלוקות סביב מימון למדינות מתפתחות והאצת המעבר מדלקים מאובנים, לאחר ש-COP30 הסתיימה ללא הסכמה על מפת דרכים בנושא.
דו"ח פער הפליטות לשנת 2026 של תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP) צופה כי הטמפרטורה העולמית עלולה לעלות בכ-2.6 מעלות צלזיוס במהלך המאה הנוכחית, גם אם המדינות יישמו במלואן את התחייבויותיהן האקלימיות, ובכך לחרוג מיעדי הסכם פריז.
לפי הדו"ח, מדינות מתפתחות יזדקקו לכ-305 מיליארד דולר בשנה לצורך הסתגלות לשינויי אקלים עד שנת 2035. היקף המימון הציבורי הבינלאומי להתאמה אקלימית עמד בשנת 2024 על בין 28.2 ל-31.7 מיליארד דולר.
הפסגה נערכת לאחר שנה שהתאפיינה בשיטפונות הרסניים, גלי חום קטלניים ובצורות ממושכות, מה שהגביר את הקריאות להפחתה מהירה יותר של פליטות ולהגדלת הסיוע הכספי למדינות החשופות ביותר להשפעות שינויי האקלים.
מקור: Anadolu Agency
