המדען האמריקאי ג'ון הופפילד ועמיתו הבריטי-קנדי ג'פרי הינטון, המכונה 'אבי הבינה המלאכותית', זכו בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2024 על עבודתם החלוצית שאפשרה למידת מכונה באמצעות רשתות עצביות מלאכותיות.
״שני הזוכים בפרס נובל לפיזיקה השנה השתמשו בכלים מתחום הפיזיקה כדי לפתח שיטות שהן הבסיס למידת המכונה החזקה של ימינו,״ ציינה האקדמיה בחשבון הרשמי שלה ב-X.
״הם הראו דרך חדשה לחלוטין להשתמש במחשבים כדי לסייע ולהנחות אותנו בהתמודדות עם אתגרים רבים העומדים בפני החברה שלנו.״
האקדמיה המלכותית השוודית למדעים, בהכריזה על הפרס, שיבחה את שני המדענים על ״תרומותיהם המהפכניות״ שאפשרו למידת מכונה לעבד כמויות עצומות של נתונים ולקבל החלטות, בדומה למוח האנושי.
מי הם שני זוכי פרס הנובל?
כפרופסור אמריטוס באוניברסיטת פרינסטון, הופפילד, בן 91, ידוע בפיתוח רשת הופפילד בשנות ה-80, שדימתה זיכרון אסוציאטיבי תוך שימוש בעקרונות מתחום הפיזיקה.
עבודתו הייתה קריטית להבנת האופן שבו רשתות עצביות יכולות לדמות תהליכי זיכרון ולמידה.
הינטון, בן 76, שנולד בבריטניה ומשמש כפרופסור אמריטוס באוניברסיטת טורונטו, עזב את תפקידו בגוגל בשנת 2023 לאחר שהבין שמחשבים עשויים להפוך לחכמים יותר מבני אדם הרבה יותר מוקדם ממה שהוא ומומחים אחרים ציפו.
הינטון, מדען מחשבים ופסיכולוג קוגניטיבי, המציא שיטה שיכולה לזהות תכונות בנתונים ולבצע משימות כמו זיהוי אלמנטים מסוימים בתמונות.
״אני נדהם, לא היה לי מושג שזה יקרה, אני מאוד מופתע,״ אמר הינטון לעיתונאים כשנשאל על תחושותיו כזוכה פרס נובל.
״זה יהיה דומה למהפכה התעשייתית. למידת מכונה תעלה על היכולות האינטלקטואליות של בני האדם,״ הוסיף.
למרות שציין את תחומי היישום הרבים של הטכנולוגיה, כולל בריאות, עוזרים מבוססי בינה מלאכותית ושיפור פרודוקטיביות העבודה, הוא גם הדגיש את הסכנה הפוטנציאלית של למידת מכונה שעלולה להוביל למצבים שבהם השליטה עלולה ללכת לאיבוד.
השפעת עבודתם
תרומותיהם של הופפילד והינטון חורגות מעבר למחקר תיאורטי והפכו ליישומים מעשיים המשפיעים על חיי היומיום.
רשת הופפילד מילאה תפקיד מרכזי בהדגמת האופן שבו רשתות עצביות יכולות לחקות את דרך עיבוד ושמירת המידע של המוח.
הינטון הרחיב את רשת הופפילד עם מכונת בולצמן, שלומדת לזהות אלמנטים אופייניים בנתונים באמצעות פיזיקה סטטיסטית. מכונה זו מתאמנת על ידי הזנת דוגמאות שצפויות להופיע במהלך פעולתה. היא יכולה לסווג תמונות או לייצר דוגמאות חדשות על בסיס האימון שלה, ושיחקה תפקיד מרכזי בפיתוח למידת מכונה.
פריצת הדרך התיאורטית הזו הניחה את היסודות לעבודה עתידית בתחום הבינה המלאכותית, ואפשרה למכונות לדמות תהליכי למידה וזיכרון.
עבודתו של הינטון על שיטת ה-backpropagation (התפשטות לאחור), חוללה מהפכה באימון רשתות עצביות, ואפשרה למערכות אלו להשתפר על ידי למידה מטעויותיהן.
שיטה זו חיונית לתפקוד מערכות הלמידה העמוקה של ימינו, שהן הבסיס לטכנולוגיות כמו זיהוי דיבור, ראייה ממוחשבת ועיבוד שפה טבעית.
ללא backpropagation, רשתות עצביות היו מתקשות לשפר את דיוקן ומורכבותן, מה שהיה מגביל את יכולתן לבצע את המשימות המורכבות שהן מסוגלות להן כיום.
ממערכות זיהוי קול ועד כלי אבחון רפואיים, ההתקדמויות שלהם מהוות את עמוד השדרה של מהפכת הבינה המלאכותית.
ועדת הנובל הדגישה כיצד עבודתם מאפשרת לבינה מלאכותית למיין ולנתח מאגרי נתונים עצומים בצורה יעילה יותר במגזרים שונים.
״למידת מכונה המבוססת על רשתות עצביות מלאכותיות מהווה כיום מהפכה במדע, בהנדסה ובחיי היומיום,״ ציינה הוועדה.
חששות גלובליים
הוועדה גם הכירה בחששות הגלובליים הנרחבים בנוגע ללמידת מכונה ולבינה מלאכותית.
״למרות שללמידת מכונה יש יתרונות עצומים, הפיתוח המהיר שלה גם העלה חששות לגבי עתידנו,״ אמרה אלן מונס, יושבת ראש ועדת הנובל לפיזיקה.
״בני האדם נושאים באחריות להשתמש בטכנולוגיה החדשה הזו בצורה בטוחה ואתית לטובת האנושות כולה,״ הוסיפה.
הינטון נקט בעבר צעדים בנוגע לחששות אלו, כאשר התפטר מתפקידו בגוגל כדי לדון בגלוי בסיכונים הקשורים לטכנולוגיה שהוא סייע לפתח.
הוא הביע את דאגותיו המתמשכות לגבי ״מספר השלכות שליליות אפשריות״ הנובעות מעבודתו בתחום למידת מכונה, ״במיוחד האיום שהדברים הללו יצאו משליטה.״
למרות החששות הללו, הוא ציין כי היה מקבל את אותן החלטות שוב.
פרס הנובל, הנחשב לכבוד הגבוה ביותר עבור פיזיקאים ברחבי העולם, נוסד בצוואתו של אלפרד נובל, לצד פרסים על הישגים במדע, ספרות, רפואה ושלום. הפרס כולל סכום כספי של 1.1 מיליון דולר, המחולק בין שני הזוכים.
פרס הפיזיקה הוא השני שמוענק השבוע, לאחר פרס הרפואה שבו זכו המדענים האמריקאים ויקטור אמברוס וגארי רווקון על גילוי המיקרו-RNA ותפקידו בוויסות גנים, שהעניק תובנות על האופן שבו תאים מתמחים.
מקור: TRTWorld וסוכנויות
