דוד צבי נכנס רשמית לתפקידו כרב הראשי של טורקיה

הרב דוד צבי נכנס לתפקידו כרב הראשי הרביעי של טורקיה ב־3 בדצמבר, במהלך טקס ההכתרה שנערך בבית הכנסת נווה שלום באיסטנבול. 

בטקס נמסר מידע על חייו של דוד צביותפקידיו הקודמים.

בחלקו בנאומו, הודה הרב הראשי דוד צבילמשתתפי הטקס ואמר: ״בתפקיד הקדוש שאני נוטל על עצמי, אני מתפלל שאלוהינו הנשגב ייתן בי כוחות חדשים להדריך את עמנו באהבת ה׳ ואהבת האדם, לאחד לבבות, להרחיק מדרך שגויה ולהקריב לדרך הישר, ולחזק את תחושת האחווה בינינו״.

לאחר מכן נשא דברים יו״ר שותף של הקהילה היהודית בטורקיה, יצחק אברהמזדה, שאמר: ״איננו נמצאים כאן רק כדי לחגוג את כניסתו של רב ראשי חדש לתפקידו. אנו כאן כדי להגדיר מחדש את מסע זהותנו — כקהילה המאמינה במסורתה, המחזקת את זיכרונה המשותף ומאמינה שעולמנו יכול להיות מקום טוב יותר״.

הרב דוד צבי נולד באיסטנבול בשנת 1953. הוא העמיק את ידיעותיו הדתיות באמצעות לימודיו בבית הספר הרוחני היהודי ובישיבה. הוא למד תורה, תלמוד והלכה בישראל ובמדינות שונות אחרות.

צבי מונה לתפקיד הרב הראשי ב-14 בינואר 2025, לאחר פטירתו של יצחק הלבה.  

הרב דוד סבי, שהוא גם מומחה לתרבות המוסיקה המסורתית הטורקית-ספרדית, ידוע במסורת המפטרים שלו, בידע שלו במקאם ובמזמורי בית הכנסת.

הרבנות הראשית מהאימפריה העות'מאנית ועד הרפובליקה

באימפריה העות'מאנית, הרבנות הראשית הוכרה רשמית בשנת 1835, ותפקידיה הבחירות והמנהליים הוסדרו בתקנת הרבנות משנת 1865. הרב הראשי נטל על עצמו לא רק סמכות דתית אלא גם סמכות מנהלית, ונטל על עצמו את תפקידי הקהילה של גביית מיסים, מינוי פקידים ופתרון סכסוכים.

הרב הראשי האחרון של האימפריה העות'מאנית, חיים נחום אפנדי (1909–1920), עלה לקדמת הבמה עם זהותו האינטלקטואלית המודרנית בתקופת המלוכה החוקתית; הוא גם שימש כיועץ למשלחת הטורקית בלוזאן במהלך ייסוד הרפובליקה.

בתקופת הרפובליקה, הרבנות הראשית המשיכה להתקיים כמשרד ייצוג דתי ותרבותי.

הרבנות הראשית, שעברה ארגון מחדש עם בחירתו של רפאל דוד סבן ב-1953, המשיכה עם דוד אסיאו מ-1961 עד 2002 ועם יצחק הלבה מ-2002 עד 2025.

"יש להגן על הזיכרון המוסדי"

בהערכתו בנושא, אמר חבר סגל באוניברסיטת מרמרה, ד"ר סלים האן יניאקון,בהתייחסו לתפקידה של הרבנות הראשית כגשר בין הקהילה למדינה, מהאימפריה העות'מאנית ועד ימינו, אמר: "הקהילה היהודית הטורקית התקיימה לצד החברה בארצות אלה במשך מאות שנים, בתקופות של צער ושמחה כאחד. למרות שמספרם פחת, מורשת התרבות היהודית ממשיכה לחיות דרך ניהול הקהילה."

"בעוד האנטישמיות גוברת ברחבי העולם עקב מדיניות ממשלת ישראל,"ההגנה על הקהילה במדינתנו חשובה הן לחוק האזרחות והן לעושר התרבותי שלנו", אמר. 

יניאקון הצהיר כי, כמו קודמיו, הרב דוד צבי ימשיך את הקשרים בין הקהילה היהודית הטורקית למדינה, וייגש לנושאים גלובליים מתוך פרספקטיבה הממוקדת בזכויות האדם ובמצפון.

תפנית במוסד?

לדברי האקדמאי אוזגור דיקמן, החוקר את המחשבה היהודית המודרנית ואת הפוליטיקה הישראלית, המודרניזציה, החילון ותנועות ההגירה האזוריות האיצו את השינוי במשימתו של הרבנות הראשית: 

"החילון, עליית הציונות, כניסתן של אליטות יהודיות חדשות לזירה הפוליטית עם כניסתה של המלוכה החוקתית, וההגירה ההמונית לאחר 1948 צמצמו את האוכלוסייה היהודית בטורקיה והגבילו את השפעתו המנהלית של הרבנות הראשית על הקהילה".

לדברי דיקמן, המוסד ניצב כעת בפני אתגרים חדשים: "טורקיה ממשיכה לארח את אחת הקהילות היהודיות הוותיקות ביותר מחוץ לישראל; עם זאת, הצטמקות קהילות בתי הכנסת, הירידה ברישום לבתי הספר והקושי הגובר בהכשרת מנהיגים דתיים מציבים בעיות מבניות חמורות".

דיקמן הוסיף כי בחירתו של הרב דוד סיבי יצרה ציפיות לעידן חדש בנקודת זמן זו: "מינויו של הרב סיבי, המייצג בעוצמה את המסורת היהודית העות'מאנית-טורקית, את החינוך הדתי ואת המוזיקה, טומן בחובו פוטנציאל לפתיחת דף חדש במוסד, תוך התמקדות בצרכים מעשיים — במיוחד בתחומי ניהול הקרן, החינוך הדתי והכשרות".