חבר הכנסת אחמד טיבי ויו"ר הרשימה המשותפת, יוסף ג'בארין, הביעו ביום שבת נכונות לתמוך מבחוץ בממשלה בראשות גדי איזנקוט, במטרה להביא לסיום כהונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
בריאיון לחדשות 12 אמר טיבי, המדורג במקום השני ברשימה המשותפת, כי מפלגתו מוכנה לסייע למפלגות המתנגדות לנתניהו להקים ממשלה חלופית, אך אינה מעוניינת להצטרף אליה.
"אנחנו רוצים להקל, לא להקשות", אמר טיבי. "אנחנו מושיטים יד לכל מי שרוצה להפיל את הממשלה הזאת, להחליף אותה בממשלה אחרת. אנחנו רוצים להיות חלק מהתיקון, חלק מהתקווה".
הוא הדגיש כי הרשימה המשותפת אינה מעוניינת בתפקידי שרים, אלא בשינוי פוליטי שיאפשר את החלפת ממשלת נתניהו.
טיבי: נתמוך בהחלפת יו"ר הכנסת
טיבי ציין כי הרשימה המשותפת צפויה להמליץ לנשיא יצחק הרצוג להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מועמד מטעם הגוש המתנגד לנתניהו.
לדבריו, המפלגה תתמוך גם בהחלפת יו"ר הכנסת אמיר אוחנה מהליכוד ובקידום הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר 2023.
טיבי הבהיר כי הרשימה המשותפת לא תתמוך בהצעות אי-אמון שיגיש הליכוד נגד ממשלה חלופית ולא תיזום חקיקה לפיזור הכנסת.
"לא נצטרף לאף הצעת אי-אמון קונסטרוקטיבי של הליכוד בממשלה הבאה", אמר.
במקביל, לפי דיווח בחדשות 12, בגוש השינוי סימנו את יו"ר מפלגת ישר!, גדי איזנקוט, כמועמד אפשרי להחלפת אוחנה בתפקיד יו"ר הכנסת.
על פי הדיווח, המהלך נועד לאפשר לגוש המתנגד לנתניהו לשלוט בסדר היום הפרלמנטרי עוד לפני הקמת ממשלה חדשה. הבחירה באיזנקוט נבחנת משום שהוא צפוי לפנות את התפקיד אם יצטרף לממשלה עתידית, גם בתרחיש של ממשלת אחדות.
עם זאת, קידום המהלך תלוי בעמדתו של יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן. לפי חדשות 12, ללא תמיכתו עומדים לרשות יוזמי המהלך 60 מנדטים בלבד, והם זקוקים לתמיכתו כדי להשיג רוב.
ליברמן עצמו הבהיר כי אינו מעוניין בתפקיד יו"ר הכנסת: "אין לי שום רצון ושום כוונה להיות יו"ר הכנסת".
ג'בארין: החלו מגעים עם גוש השינוי
בריאיון נפרד לחדשות 12 אישר יו"ר הרשימה המשותפת, יוסף ג'בארין, כי נוצרו קשרים ראשוניים עם מרבית המפלגות המתנגדות לנתניהו.
לדבריו, התקיימו מגעים בלתי רשמיים עם גדי איזנקוט, יאיר גולן ואישים ממפלגת ביחד בראשות נפתלי בנט, אך לא עם יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן.
ג'בארין הדגיש כי מדובר במגעים ראשוניים בלבד ולא במשא ומתן קואליציוני רשמי.
הוא הביע נכונות לסייע בגיבוש רוב פרלמנטרי בשבועות הקרובים, והסביר כי שיעור ההצבעה הגבוה בחברה הערבית נבע מהרצון להחליף את ממשלת נתניהו, בן גביר וסמוטריץ'.
"הציבור הערבי ראה במצב שעת חירום, בחירות כמעט קיומיות", אמר.
ג'בארין דחה גם את החשדות להתערבות קטארית בבחירות, וכינה את הפרסומים בנושא "ספין" ו"השמצה מסוכנת".
כשנשאל אם הוא מגדיר את חמאס ארגון טרור, נמנע ג'בארין מלהשיב ישירות, אך ציין כי מפלגתו גינתה את המתקפה ב-7 באוקטובר 2023.
הוא הבהיר גם כי הנהגת הציבור הערבי ממשיכה להתנגד לחובת שירות צבאי או לאומי במתכונתה הנוכחית, וטען כי הבעיה המרכזית היא היעדר דיאלוג אמיתי בין המדינה להנהגה הערבית.
בהתייחסו לדבריו של חבר הכנסת לשעבר אוסאמה סעדי, שהקדיש את הישגי המפלגות הערביות לתושבי עזה, הגדה המערבית ומזרח ירושלים, הסתייג ג'בארין מבחירת המילים, אך שיבח את פעילותו המשפטית למען משפחות פלסטיניות.
19 מנדטים למפלגות הערביות
בבחירות שנערכו ב-27 באוקטובר זכתה הרשימה המשותפת ב-11 מנדטים ורע"ם בשמונה, ובסך הכול 19 מושבים.
גוש המפלגות המתנגדות לנתניהו מחזיק ב-48 מנדטים, ובתוספת המפלגות הערביות עשוי לגבש רוב של 67 חברי כנסת, לעומת 53 לגוש נתניהו.
עם זאת, טרם הושגו הסכמות פוליטיות שיאפשרו להקים ממשלה חלופית, וחלק מראשי המפלגות בגוש המתנגד לנתניהו ממשיכים לשלול הסתמכות על תמיכת המפלגות הערביות.
