מאז תחילת התוקפנות הישראלית הרחבה באוקטובר 2023, המשק והכלכלה בישראל סופגים מכות קשות בעקבות העלויות המאמירות של המבצעים הצבאיים והמשך הכיבוש בעזה ובדרום לבנון.
כעת, הממסד הצבאי ניצב בפני שוקת שבורה ומזהיר כי לא יוכל להמשיך בפעילויותיו המלחמתיות ללא הזרמת כספים דחופה.
המלחמה המתמשכת, שהתרחבה לעימותים ישירים מול איראן, יצרה נטל תקציבי עצום שאינו בר קיימא עבור הישות הכובשת, וחושפת את עומק המשבר הכלכלי והפוליטי הפנימי שלה.
האיומים על המגזר האזרחי
כוחות הכיבוש דורשים כעת להעלות את תקציב הביטחון לרמה הגבוהה ביותר בהיסטוריה של המדינה, מ-144 מיליארד שקלים (כ-38.9 מיליארד דולר) ל-183 מיליארד שקלים (כ-49.5 מיליארד דולר).
מנגד, משרד האוצר מתנגד בתוקף לדרישה זו ומכנה אותה מופרזת ולא הגיונית בעליל.
באוצר מזהירים כי היענות לדרישות הצבא תאלץ את הממשלה לבצע קיצוצים חדים וכואבים במשרדים אזרחיים חיוניים כמו חינוך, בריאות ורווחה, ואף תביא להקפאת פרויקטים דחופים של תשתיות ותחבורה.
החלטה סופית בנושא צפויה להתקבל בימים הקרובים על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנאלץ להכריע בין לחצי הגנרלים לבין החשש מפני הורדת דירוג האשראי של ישראל בשווקים הבינלאומיים.
הנתונים הפיננסיים חושפים כיצד תקציב הצבא הישראלי תפח באופן מבהיל לאורך שנות התוקפנות האחרונות.
לפני המלחמה באוקטובר 2023, עמד התקציב על 76 מיליארד שקלים בלבד, אך הוא שונה שוב ושוב בעקבות הלחימה ועלה ל-94 מיליארד שקלים. בשנת 2024 זינק התקציב ל-132 מיליארד שקלים ובהמשך ל-164 מיליארד שקלים.
למרות ניסיונות לצמצם את ההוצאות בשנת 2025 ל-130 מיליארד שקלים, המציאות בשטח אילצה את הממשלה להעלותו שוב ל-162 מיליארד שקלים.
המגמה נמשכה אל תוך שנת 2026, כאשר התקציב המקורי שנקבע בינואר על 112 מיליארד שקלים הועלה כבר במרץ ל-144 מיליארד שקלים, וכעת הצבא טוען כי גם סכום זה אינו מספיק כדי לכסות את היקף המחויבויות הצבאיות והכוננות הגבוהה מול איראן, שכללה ימי לחימה יקרים במיוחד.
בכירים בצבא הכיבוש מודים כי העלויות האדירות נובעות מהחזקת שטחים נרחבים תחת שליטה צבאית ישירה מחוץ לגבולותיהם.
כוחותיהם פרוסים כעת על פני כ-210 קילומטרים רבועים בדרום לבנון וכ-550 קילומטרים רבועים בעזה, שטח כולל השווה בגודלו לסינגפור כולה.
החזקת השטחים המצריכה משאבים פיננסיים עצומים, באה לידי ביטוי גם בקושי לצמצם את מערך המילואים המכביד על המשק.
למרות שנתניהו הציב יעד להפחתת מספר חיילי המילואים הפעילים ל-40,000 בחודש, השטח מכתיב מציאות אחרת; לאחר ששיא הגיוס עמד על 120,000 חיילים בו-זמנית, מספרם ירד כעת רק ל-64,000, והצבא מנסה נואשות להוריד את המספר ל-50,000 כדי להקל על הנטל הכלכלי.
בתוך כך, גורמים ביטחוניים מאשימים את משרד האוצר בגרירת רגליים מכוונת ממניעים פוליטיים, מתוך ידיעה כי הכרזה על בחירות קרובות תמנע משפטית את העברת התקציבים העצומים לצבא.
מקור: TRT World and agencies
