ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, הצהיר כי מדינתו תכבד את צו המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אם יגיע לשטחה.
כשנשאל אם יכין את עצמו למעצר נתניהו, השיב קרני בפשטות: "כן".
הצו הוצא בנובמבר 2024, בעקבות האשמות חמורות על פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שביצע נתניהו בעזה. ההאשמות כוללות שימוש במצור כאמצעי מלחמה, רצח, רדיפה ומעשים אכזריים נוספים.
קרני הדגיש כי קנדה, כחברה מייסדת שלבית הדין הפלילי, מחויבת לכבד את החלטותיו. הוא ציין כי קנדה תמיד קראה לכיבוד החוק הבינלאומי, והדגיש כי יש להפסיק את ההתקפות על אוכלוסייה אזרחית.
בדצמבר 2023 פתחה דרום אפריקה בהליכים היסטוריים נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק, האשימה את ישראל בהפרת אמנת השמדת העם משנת 1948 במהלך רצח העם בעזה. המתקפה נעצרה לאחר ההפסקת אש שהוכרזה על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מוקדם החודש.
בית הדין הבינלאומי לצדק הוציא שלוש סדרות של אמצעים זמניים המתחייבים על ישראל להפסיק את הרצח העם, לעצור את הפעולות הצבאיות ולאפשר גישה הומניטרית לרצועה.
קנדה הכירה במדינה פלסטינית ב-21 בספטמבר, טרם אספת האומות המאוחדות, לצד הכרזות מתואמות של בריטניה, אוסטרליה ופורטוגל, ולאחריהן במהרה גם צרפת, בלגיה, לוקסמבורג, מלטה, מונקו ואנדורה ב-22–23 בספטמבר. מהלך זה נתפש כתמיכה בזכויות הפלסטינים והכרה בזכותם למדינה ריבונית.
מקור: TRTWorld and agencies
